הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא
החברה לחקר המקרא בישראל


תקציר
תעודות שונות מהמזרח הקדום מלמדות שגם במסופוטמיה ובמצרים הייתה קימת הבחנה בין שני סוגי בכור - בכור לאב ובכור לאם.



בכור לאם ובכור לאב במקרא : שאלת בכור לאב בספרות המזרח
מחבר: פרופ' גרשון ברין


בדיקת הבעיות של בכור לאב ובכור לאם בחומר שמן המזרח הקדום מעלה לנו, שהפרובלמטיקה של הייחס בין שני סוגי הבכורות הללו אינה באה לידי ביטוי בולט. וזאת משום שלא מצינו שם דיני קדושה לבכור, הדומים לדיני קדושתו בישראל, ואשר חלים בישראל על פטר רחם, כלומר בכור האם. על כן אין חשיבות בחומר החוץ ישראלי אלא לבכור האב51.

אפשר גם, ששיטת הנישואין המונוגמית בשומר ובבבל52 הביאה למיעוט בתיעוד בדבר פולמוס על האבחנה בין סוגי הבכורות53. נצביע לקמן על תעודות ספורות, המתלבטות בשאלות אלו.

א. בחוזה נישואין מאללח54 נאמר בשורות 20-15, שאם אשה אחרת תלד לבעל הנידון בן קודם שתלד אשתו (שנישואיה אמורים בחוזה), אזי בכל זאת ייחשב בנה של האשה הנשאת בזה כבכור לאביו, למרות שאיננו ראשון. ניתוח התעודה מלמד, שלעניין בכור לאב עשויים היו הצדדים המעוניינים לקבוע תנאים בחוזה, שיבטיחו את הבחירה למעמד הבכור לצאצאים מסויימים, וזאת כשבתנאים טבעיים לא היה מעמד הבכורה מגיע לאותו צאצא55.

ב. בתעודה מאפרח 24 HSS IX נושא זיגי אשה ומצהיר:

mārūšu rabû ša PN kĭmē mārĭya rabi zitta
ilqqe u šū 2-šūma zitta ileqqe

בנה (!) הבכור של פלונית כמו בני הבכור חלק יקח והוא שני חלקים יקח. היינו, בנה הבכור של האשה יושווה למעמד בנו הבכור ויקבל 2 חלקים בירושה למעמד בנו הבכור ויקבל 2 חלקים בירושה (ואילו הבנים האחרים, שתלד האשה ממנו, יירשו יחד עם בניו חלק כחלק)56.

במחקר ישנה מחלוקת בדבר פירוש הסיטואציה, שברקעה של התעודה. מכל מקום נראית כאן בבירור הפרדה בין שני סוגי-בכורה: בכורת האב ובכורת האשה.

לפי פירושו של קושאקר57 אין מדובר כאן בהשוואת בנה הבכור של האשה לבנו הבכור מאשה קודמת, אלא הנידון כאן הוא במצב נישואין מיוחד, שלפיו אם לא ניתנו נדוניה או מוהר, נחשבו הבנים לבני האשה לבדה. ולפי החוזה הנידון הסכים הבעל – זיגי – שבכל זאת "בנה הבכור" ייחשב ל"בנו הבכור". לפי פירוש אחר58, מדובר בבנה הבכור של האשה החדשה לאחר שכבר יש לבעל בנים (ובכלל זה בכור) מאשה אחרת. ולפי העניין שבתעודה יהנה בנה הבכור של האשה הנשאת לפי החוזה מזכויות המגיעות ל"בנו הבכור".

פירוש שונה פירש גורדון 59. לדעתו, מדובר בחוזה באיסור ליקח אשה אחרת כל זמן שהאשה, שנישואיה אמורים בחוזה הנידון, תשאר בחיים. בחוזה מובטח איפוא (שורות 11-13 ועוד), שבנה הבכור יהיה גם בנו הבכור, ואילו האחרים שתלד האשה יירשו עם בניו מנשים אחרות, שהבעל עתיד לשאת לאחר מות האשה. אבל, כאמור, אף אחד מן הפירושים שהובאו לעיל אינו סותר את הנחתי, שהתעודה מודה בבירור בקיום שתי מערכות של בכורות. וכן, כי הקובע לעניין הירושה, מעמד ומעלה – הוא בכור האב.

ג. בחוזי הנישואין ממצרים60 מן התקופה התלמיית מצוייה נוסחה סטריאוטיפית, החוזרת בוריאציות שונות, אך קרובות ביותר. לשון הנוסחה היא לערך: "בני הבכור בנך הבכור הוא" וכו' 61. לפי אפשרות אחת62 נראה, שהנוסחה מכוונת להכרעה בין הבנים מן הנשים השונות של המשפחה, וקביעת הבכור מראש (בחוזים מן הטיפוס הנ"ל) באה לעקוף סדרי בכורה טבעיים. ההבטחה לזכויות של בכור לאב לבני האשה החדשה באה להקנות זכויות שלא הגיעו להם על פי סדר לידתם, מאחר שכבר יש בנים מנשים, שנשאן האב קודם לכן.

הפירוש האחר63 דומה לפירושו של קושאקר במקרה הקודם – התעודה מארפח – לפי זה לא קיבל הבעל נדוניה, והבנים נחשבים לבניה בלבד64. ועל כן יש צורך בהצהרת הבעל, שבכור האשה הוא גם בכורו65.

ד. בתעודה מסיפר66 מאמץ אדם אחר את בכור שפחתו, שהוא למעשה גם בנו (מבין חמשת הבנים שילדה לו שפחה זו). מעשה האימוץ בא כדי שבן זה יוכר כבנו ממש. נמצא, שהיותו בכור לאם ממוצא נחות, אינה מאפשרת את עשייתו לבכור האב (או בכלל לבן-האב), אלא על ידי פעולות שלש אימוץ וכד'. ועיין לעיל בפרק הקודם לעניין נישואי ריבוי עם נשים ממעמד נחות. על שאלת בכור השפחה עיין בפרק הקודם סעיף 6.

לחלקים נוספים של המאמר:
בכור לאם ובכור לאב במקרא : למהותו של בכור האב במקרא
בכור לאם ובכור לאב במקרא : בכור לאם במקרא
בכור לאם ובכור לאב במקרא : הלשונות המשמשים לציון בכור אב במקרא
בכור לאם ובכור לאב במקרא : בכור האב במשפחה הפוליגמית בספרות המקרא
בכור לאם ובכור לאב במקרא : שאלת בכור לאב בספרות המזרח (פריט זה)

הערות שוליים:
51. על הבדלים בתפיסת הבכור בין ישראל לעמי המזרח ר' מש"כ בספר לזכר ברוידא, הצבי ישראל, ת"א תשל"ו, עמ' 55-47.
52. ר' Korošec. Recht, apud: B. Spuler (ed.), Handbuch der Orientalistik, Leiden 1964, pp. 71,105
53. אף שהשאלה עשויה לצוץ גם בהקשר של נישואין מונוגמיים, כגון במקרה של מי שנשא מספר נשים בזו אחר זו – מטעמי גירושין או אלמנות וכיו"ב.
54. D. J. Wiseman, The Alalakh Tablets London 1953
55. הקטעים הרלבנטיים מובאים גם במאמריו של מנדלסון, BASOR 156(1959) pp. 38-40, idem, Essays presented to Baron, pp. 356-7 ור' גם וויזמן שם (הערה 45) שם על זכות האב לקבוע את סדר הבכורה.
56. הטקסט מובא אצל קושאקר במאמרו על הפרטריארכט, ZA 7(1933) p. 87; והשווה גם CAD vol .21, p. 140 על שאלות ירושת הבכור ר' במאמרי בדיני ישראל ו (תשל"ה) עמ' 249-231.
57. שם (הערה קודמת).
58. CAD שם (הערה 56).
59. C.H. Gordon, Anor 12(1935) pp. 171-2
60. E. Lüddeckens, Ägyptische Eheverträge, Wiesbaden 1960, pp. 227-9
61. על הוריאנטות של הנוסחה עיין אצל לידקנס שם, עמ' 280, 283-282; וכן Pestman, Matrimon and matrimonial property in Ancient Egypt, Leiden 1961, pp. 118-117
62. לידקנס שם, 280, 282-283; ועיין שם בפירושים נוספים לגבי הנוסחה הנידונה. והשווה Pestman, The law of succession in Ancient Encient Egypt, apud: (n. 37) p. 65 n. 2
63. פסטמן שם (הערה 61), עמ' 23, 28.
64. פסטמן שם (הערה 61), עמ' 44.
65. פסטמן, שם (הערה 61), עמ' 117-118 הערה 5. אבל עיין שם לדברי פולמוס נגד הפירוש המוצע.
66. עיין גם חוקי חמורבי, סעיפים 170-171, וכנגדו חוקי ליפית אשתר, סעיף 25. ור' M. Urkunden der altbab Zivil und Prozessrecht, Leipzig 1913, pp. 25-26 (Text no. 12)

ביבליוגרפיה:
כותר: בכור לאם ובכור לאב במקרא : שאלת בכור לאב בספרות המזרח
מחבר: ברין, גרשון (פרופ')
שם  הספר: ספר בן-ציון לוריא : מחקרים במקרא ובתולדות ישראל : מוגשים לו במלאת לו שבעים שנה
תאריך: 1979
בעלי זכויות : קרית ספר
הוצאה לאור: קרית ספר; החברה לחקר המקרא בישראל
הערות: 1. בשיתוף עם המחלקה לחינוך ותרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית