הערות שוליים:
19. ודוק: שם האב, ולא סתם "בכור בניך", שבמקרה אינו עוסק בבכור לאב אלא בבכור לאם (ועיין בסעיף הקודם).
20. הלשון "בכור" כשלעצמו אין בו כל יחוד לבכור האב דווקא. וזאת כנגד מיכאליס שם (הערה 5), שם – וכן נויפלד שם (הערה 1) עמ' 263, שהרי כתובים מפורשים מכנים בכור/בייחס לאם, כגון: בכור השפחה. לפי המפל 312-3. ZAW 54(1936) pp. לימים יוחד השם בכור לבכור האב, אבל ניתן להפריך את פירושו זה על פי שימוש "בכור" לבהמה. גם לפי זילברמן JBL 75(1956) p. 103 "בכור" במקרא הוא בכור האב. ואילו השימוש בייחס לבכור האם בא רק בצורת סמיכות כגון "בכור-השפחה". אלא שאף כנגדו יש לטעון את הטענה בעניין בכורי הבהמה ועוד: ממציאות צירופים כגון: בכור יהודה (בראשית ל"ח, ו) בכור ירחמאל (דברי-הימים א ב', כז) נראה, שאף כלפי בכור האב באה צורת סמיכות. נקודה נוספת: אף "בכור אדם בבניך" (שמות י"ג, יג) הוא בכור האם, ואין כאן צורת סמיכות המזהה בבירור את טיפוס הבכור הנידון; וה"סוג" נלמד על פי ההקשר והעניין (ועיין במפורט בסעיף הקודם לעניין בכורי האם במקרא). אשר לראיית זילברמן ממגילת ההודיות לגבי הצירוף "בכור הריה" (דף ג, שורות 8, 12), הרי מכאן אין כל ראייה. ואף פירושו הוא בגדר דעת-יחיד, וזאת בניגוד לפירוש המקובל, שהשם "בכור" שם הוא בי"ת היחס בצירוף ל"כור" (במשמע: רחם). ור' ליכט, מגילת ההודיות, ירושלים תשי"ז, עמ' 79. ואף אם צודק זילברמן בפירושו, הרי אין בכך כל ראייה לגבי הנוהג במקרא (ומהעדר הכלל המקראי, שהוא רצה להוכיחו, נשמט גם הבסיס לפירושו את הטקסט הנ"ל מן ההודיות).
21. אבל עיין לעניין יחוסו של עבדון לעיל הערה 18, בפרק הקודם.
22. ועל כן מכאן ראייה ששמות ד', כג מכוון לבן מסוים, בכור פרעה, שהאל מאיים בהריגתו (ולא שמדובר באחד מבכורות-נשותיו.
23. והוסף לכך את דברי הימים א ד', טו שלפי נוסח הפשיטתא A נזכר בין בני כלב בן יפונה: "ושם בכורו אלה" (ואין כן במסורה). וכן בדברי הימים א כ"ו, ט שבפשיטתא נזכר התואר "בכורו" כלפי משלמיהו.
24. ובעברית בכור (ל)אביו רש"י לשמות י"ב, ל וכן לבבא מציעא סא, ע"א: בכורות של אביהן.
25. אף לפי ענן היו שני סוגי בכורות בכור האם ובכור און (=לאב). ספר המצוות, הרכבי זכרון לראשונים, חלק שני 1 עמ' 142, הערה 16. רס"ג העיר שלשיטת ענן, הבכור הוא בין מן האב ובין מן האם ר' שם עמ' 128 הערה 7. והשווה זכרון לראשונים 1 ה, עמ' ק"ח, הערה ג'. ואין שם כל הפניה לדברים קונקרטיים משל ענן. ומכל מקום קשה היא דעה זו, שהרי ממה נפשך: אם לעניין קדושת הבכור, הרי הולכים לפי האם (אף לשיטת הקראים), ואם לעניין נחלה, הרי הקובע הוא סדר בכורת בני האב.