עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > ירושלים במקרא
יד יצחק בן-צבי


תקציר
המאמר מסכם את התפתחות המסורת על ירושלים כמקום קדוש ועומד על השינויים שחלו במסורות, מתקופת השופטים ועד לתקופת שיבת ציון.



המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ה
מחבר: יאיר זקוביץ


כדי לפשט את דברינו נשוב ונסכם עתה את עיקרם: ירושלים לא הייתה מן הערים המקודשות לישראל בתקופה הישראלית שקדמה לימי דוד. בתקופה זו (ימי השופטים, שמואל ושאול) עבדו בני-ישראל את אלוהיהם בשכם, בבית-אל, בחברון ובדן, ותלו את קדושת המקומות הללו בימים עברו, בימי אבותיהם.

לאחר שדוד הופך את ירושלים – מקום נייטרלי שזה עתה כבשו – לבירתו, ושלמה עושה אותה למקום מקדשו, כורכים את קדושתה בהצלת העם כולו מן המגפה בימי דוד, בונה המזבח במקום. עם הפילוג, כאשר חוזרים שבטי הצפון לעבוד את אלוהיהם במקדשים המקובלים עליהם (נגד רצונו של בית-דוד המגנה את דרכם), מתגבשות ביהודה מסורות על התקדשות ירושלים בימי אברהם אבי העם כולו, וזאת באמצעות שילוב תוספות בסיפורים קיימים, שדבר לא היה להם במקורם עם ירושלים.

בימי שיבת ציון שבה הקדושה ונתלית בדוד, הן משום הנטייה להיבדל מן השומרונים, והן משום השאיפה להוכיח שהר המוריה הוא מקום הפולחן שבירושלים, ואין לזהות, חלילה, בין המוריה לבין אלון מורה היא שכם.

לחלקים נוספים של המאמר:

המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : א
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ב
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ג
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ד
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ה (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ה
מחבר: זקוביץ, יאיר
שם  הספר: ירושלים בימי בית ראשון : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר
עורכי הספר: עמית, דוד; גונן, רבקה  (ד"ר)
תאריך: תשנ"א
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. מרכז רחל ינאית בן צבי ללמודי ירושלים.
2. עורך הסדרה: ד"ר מרדכי נאור.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית