עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > ירושלים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חורבן גלות וגאולה
יד יצחק בן-צבי


תקציר
המאמר דן בסיפור התקדשותה של ירושלים בדברי הימים. מסורת זו מייחסת את התקדשות ירושלים לדוד ולא לאברהם. עובדה זו מתבארת על רקע התמודדויות התקופה בה נכתב ספר דברי הימים: בתקופת שיבת ציון היה מתח בין שבי ציון היהודאים ובין השומרונים סביב השותפות בבניין המקדש. דוד המלך הוא יהודאי וייחוס קדושת ירושלים לו קובעת כי אין לשומרונים חלק במקום קדוש זה.



המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ד
מחבר: יאיר זקוביץ


בראש תיאור בניין בית ה' על-ידי שלמה בספר דברי הימים, מופיע לראשונה השם 'הר המוריה' (ודוק, שם זה לא הופיע בסיפור העקדה, המדבר ב'אחד ההרים' שב'ארץ המוריה'); השם נדרש על-ידי המספר, וההר מזוהה עם מקום המקדש: 'ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו אשר הכין במקום דוד בגרן ארונה היבוסי' (ואפשר שיש גרוס עם התרגומים העתיקים 'במקום אשר הכין דוד בגרן...'). תרגום השבעים אף גורס 'בהר המוריה אשר נראה ה' לדוד אביהו', ולשון זו מעוררת ביתר תוקף את זכרו של סיפור העקדה.

הפרט המעניין ביותר בכתוב זה הוא שאין אברהם נזכר בו, והסבר השם 'מוריה' (מלשון השורש רא"ה, החביב על בראשית כב) כרוך דווקא בדוד! בפרק זה מתרחש אפוא תהליך הפוך לגמרי מזה שצפינו בו לעיל: לאחר פילוג הממלכה ביקשו לתלות את קדושת ירושלים באברהם כדי לחבבה על ישראל כולו. לפיכך נתבאר אפוא סיפור העקדה על המקום הזה. לעומת זאת, בספר דברי הימים, יצירה שהורתה בתקופת שיבת ציון, שבים ומבקשים לראות בדוד ראש וראשון למקדשי ירושלים. וכל-כך למה? בתקופה זו ניכרת בדלנותם של שבי-ציון, שאינם חפצים לשתף אחרים במפעל בניין הבית. בני-יהודה, שבי-ציון, מתנערים מיושבי הארץ, מן השומרונים, אשר לא הלכו בגולה, ואומרים להם: 'לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה לה' אלהי ישראל...' (עזרא ד ג). כדי להרחיק מלב השומרונים, הרואים עצמם כצאצאי אברהם, את הרצון להשתתף במלאכת הבניין, יש להשכיח מלבם שירושלים נתקדשה לאבות. יש לשוב ולתלות את קדושתה בדוד היהודאי, שדבר אין לו עם שבטי הצפון ועם השומרונים היושבים על אדמתם.

בתקופת שיבת ציון נחוץ, עם זאת, זיהוי מלא ומוחלט בין 'אחד ההרים' לבין הר ה' בירושלים, וזאת משום שהשומרונים אשר הורחקו על-ידי בני-יהודה מזהים עתה את 'אחד ההרים' עם הר גרזים שבשכם. לפי השומרונים ניתנו לו להר גרזים שלושה-עשר שמות וביניהם: בית-אל, שער-השמים, לוזיה, אחד ההרים, ה' יראה. כך אפוא עושים השומרונים, מה שעשה בעל דברי הימים ומה שעשו בעלי המדרש בעקבותיו: אם האחרונים זיהו את בית-אל ואת הר מוריה בירושלים, הרי שבאו השומרונים וזיהו מקומות אלה בשכם. על הזיהוי השומרוני של המוריה בשכם מקל, כמובן, הדמיון בין השם 'מוריה' לבין השם 'אלון מורה', שמו של מקום הפולחן אשר בשכם (בראשית יב ו).

עם זאת, יש שינוי קל בתורתם של השומרונים בסיפור העקדה, כדי לאפשר את הזיהוי בין שכם לבין 'אחד ההרים בארץ המוריה'. אם בנוסח המסורה קוראים אנו בבראשית כב ד: 'ביום השלישי (ליציאת אברהם מבאר-שבע) וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק', הרי שבנוסח שומרון של התורה מפרידים את שתי המלים הראשונות של הכתוב, ומצרפים אותן לכתוב הקודם: '...והעלהו שם על אחד ההרים אשר אמר אליך ביום השלישי', וזאת מפני שאי-אפשר שהיוצא מבאר-שבע על חמורו יהא כה קרוב לשכם ביום השלישי!

התרגום הארמי לספר דברי הימים, שאינו מודע עוד לסיבת העדר זכרו של אברהם מן הכתוב הנוקט בשם 'הר המוריה', משלבו בנוסחו המורחב לכתוב (ואף את יעקב ובית-אל הריהו משלב כאן): 'ושרי שלמה למבני ית בית-מקדשא דה' בירושלם בטור מוריה באתר דפלח וצלי אברהם תמן בשמא דה'... ותמן אסיק אברהם ית יצחק בריה לאלתא ושיזביה מימרא דה' ואיתמנא דיכרא חילופיה. תמן צלי יעקב במערקיה מן קדם עשו אחוי, תמן איתגלי מלאכא דה' לדוד בזמן דאתקין מדבחא באתרא דזבין מן ארנן בבית גרן דארונה יבוסאי', ובעברית: ויחל שלמה לבנות את בית מקדש ה' בירושלים בהר המוריה, במקום בו עבד והתפלל אברהם שם בשם ה'... ושם העלה אברהם את יצחק בנו לעולה, והצילו דבר ה' וימן איל תחתיו. שם התפלל יעקב בברחו מפני עשו אחיו, שם התגלה מלאך ה' לדוד בזמן שבנה במקום שקנה מארנן בגרן ארונה היבוסי.

לחלקים נוספים של המאמר:

המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : א
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ב
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ג
<המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ד (פריט זה)
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ה

ביבליוגרפיה:
כותר: המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ד
מחבר: זקוביץ, יאיר
שם  הספר: ירושלים בימי בית ראשון : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר
עורכי הספר: עמית, דוד; גונן, רבקה  (ד"ר)
תאריך: תשנ"א
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. מרכז רחל ינאית בן צבי ללמודי ירושלים.
2. עורך הסדרה: ד"ר מרדכי נאור.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית