עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ישעיהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > ירושלים במקרא
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה


תקציר
חלק זה של המאמר דן בישעיה יא 9. פסוק זה קובע כי גן העדן המובטח לאחרית הימים שתואר בפסוקי הנבואה הקודמים הוא ב"הר קודשי" . המאמר מבאר את הפסוק ועומד על האפשריות השונות להבנת הביטוי "הר קודשי".



גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק רביעי - פס' ט
מחבר: יאיר זקוביץ


תמונת גן העדן בחלקה השלישי, המרכזי, של הנבואה לא גילתה לאוזננו מה הוא מקומו של הגן; סוד זה יתבאר לנו למקרא החלק הרביעי. חלק זה (פס' ט), המחזירנו מעולם בעלי החיים אל עולם האדם, כרוך בעבותות בחלק השני ומספר בהשפעת משפט הצדק של החוטר על החברה האנושית. לעיל שימשה השלילה הכפולה: "ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (פס' ג) לציין את הימנעותו של החוטר משיפוט לא הוגן הנובע מהליכה אחר החושים; בפסוקנו משמשת השלילה הכפולה לאפיון הברכה הנובעת מן השיפוט הנכון: "לא ירעו ולא ישחיתו" (ולצמד פעלים זה השוו: "זרע מרעים בנים משחיתים" [ישעיה א, ד]).

משפט הצדק שהשליט החוטר שורר "בכל הר קדשי", ותנו דעתכם לכך שבמילים אלה פורץ האני האלוהי אל דברי הנביא: ה' הוא האומר-מבטיח: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".38 הר הקודש הוא הר ה' שבירושלים. ראו לדוגמה: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי" (ישעיה נו, ז); "ה' מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך" (תהלים טו, א); "שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך" (שם מג, ג). מכאן שמקומו של גן העדן הוא בהר ה', במקדשו שבירושלים. יושם על לב, עם זאת, כי אין הכתוב מזכיר ולו משהו מתפקידיו של בית המקדש; לא כמקום המזבח ולא כבית תפילה, ואם כן אפשר שכוונת "הר קדשי" לירושלים כולה, וראו דרך משל: "תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי" (יואל ב, א); "אני ה' אלהיכם שכן בציון הר קדשי" (שם ד, יז); "גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו" (תהלים מח, ב).

האם בהרחבת גבולות הר הקודש אל העיר ירושלים כולה תחמנו סופית את גבולות גן העדן? לא ולא; יש ומשמע הר הקודש ארץ ישראל כולה. כך בשירת הים: "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך" (שמות טו, יז), ובהשפעת כתוב זה נוצק הפסוק בתהלים עח, נד: "ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו". התשפטות גבולותיו של גן העדן מהר ה' והלאה מתבטאת גם במילה "בכל", והיא הטעם לפירושו של רד"ק: "כל ארץ ישראל קרא הר קדשי".

אך גם בכך לא די. המשך הכתוב "כי מלאה הארץ דעה את ה'" מדבר בהתפשטות הטובה אל תבל ומלואה. החוטר היטיב לשפוט את ענוי הארץ והכה את (רשעי) הארץ (פס' ד) והתוצאה אינה מאחרת לבוא. המילים "כי מלאה הארץ דעה את ה'" מעוררות את זכר הכתוב בהקדמה לסיפור המבול: "קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" (בראשית ו, יג; וראו עוד שם פס' יא: "ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס"). תנו דעתכם גם לפועל שחת החוזר בפסוקים אלה של סיפור המבול, והוא הפועל המופיע גם בכתובנו: "לא ירעו ולא ישחיתו". הטובה השוררת עתה בארץ כולה היא אפוא היפוכה הגמור של הרעה שבעקבותיה בא המבול על הארץ. הארץ מלאה דעה את ה' בהשפעת מעשי החוטר הפועל מכוחה של רוח ה', "רוח דעת ויראת ה'" (פס' ב), והרי קשר נוסף בין החלק השני לחלק הרביעי, וכבר ביארנו לעיל כי "רוח דעת ויראת ה'" היא רוח דעת ה' ויראתו. דעת ה' אכן מזוהה עם עשיית משפט וצדקה וראו ירמיה כב, טו-טז: "אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו. דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם ה'". ועוד מזוהה דעת ה' עם אמת וחסד: "כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ" (הושע ד, א וראו עוד שם, ו, ו).

הדימוי להתפשטותה של דעת ה' על פני הארץ כולה "כמים לים מכסים" מעורר רושם כאילו דעת ה' פרושה על פני הבריאה כולה, ים ויבשה. הדימוי, כמוהו כשאר חלקי הכתוב, יונק מסיפור המבול ומהפך אותו: בסיפור המבול כוסתה במים הארץ כולה, ואפילו ההרים הגבוהים כוסו: "והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים" (בראשית ז, יט; ראו עוד שם, פס' כ), ואילו בנבואתנו שורר הסדר הנכון, ורק הים, המדומה למין אגן ענקי, מכוסה במים39 ואינו פורץ את הגבול אשר נקבע לו בששת ימי בראשית.

לחלקים נוספים של המאמר:
גן עדן בהר הקודש בירושלים : ראשית דבר
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק ראשון - פס' א
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק שני - פס' ב-ה
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק שלישי - פס' ו-ח
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק רביעי- פס' ט (פריט זה)
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק חמישי - פס' י
גן עדן בהר הקודש בירושלים : אחרית דבר

הערות שוליים:
38.
וראו בציטוט פסוקנו בישעיה סה, כה: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ה'".
39. מעשה נוסף שבו מכסה הים את הראויים לעונש הוא נס קריעת ים סוף וטביעת המצרים בו (ראו שמות יד, כח; ובביטויים השיריים של המעשה: שמות טו, י; תהלים עח, נג; קו, יא).

ביבליוגרפיה:
כותר: גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק רביעי - פס' ט
שם  הספר: משמיע שלום מבשר טוב : שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים
מחבר: זקוביץ, יאיר
תאריך: תשס"ד - 2004
בעלי זכויות : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
הוצאה לאור: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית