מתנות למקדש אלוהים, המוגשות לכבוד אלוהים כחלק מן הפולחן. קורבנות - מובאים מן החי (מבעלי-חיים מסויימים), ומנחות - מן הצומח.

קורבנות מובאים רק במקום פולחן.
סוגים שונים של קורבנות:
- קורבן יחיד - מובא על ידי אדם יחיד או על ידי שותפים, וכולל כמה סוגים:
1. קורבן המבטא קבלת שלטון אלוהים, שאותו נוהגים להקריב בחג או לרגל אירוע אישי;
2. קורבן תודה, שבאמצעותו מודה האדם לאל על טובה שנעשתה לו;
3. קורבן אָשָׁם/חרטה שנועד לכפר על חֵטְא שחָטָא אדם בבלי דעת.
- קורבן ציבור - קורבן שהועלה בשם כל קהל ישראל כמו: עוֹלַת תָמִיד, מוּסָף שבת וראש חודש ומועד.- קורבן חובה - כמו הקורבנות היומיים, המועלים בבוקר ואחר הצהריים, כולל קורבנות שאדם פרטי היה חייב להביא משום שחטא;
- קורבן רשות - שאותו מעלה אדם יחיד מסיבות אישיות, מרצונו.
מיני הקורבנות:
- קורבן עוֹלָה/כָּלִיל - שהועלה בשלימות באש לה', וכולל גם את קורבן "התמיד" היומי;
- קורבן/ זֶבַח שְׁלָמִים - מלשון "שָׁלוֹם", זבח לאות ברית שלום בין האדם לה' או כאות תודה או כתשלום נדר. חלק מקורבן השלמים נהגו לתת לכוהנים ("מתנות כהונה"), וחלק ממנו אכלו המקריב ומשפחתו במקום הפולחן. בקורבן שלמים נכללו שַׁלְמֵי ציבור, שַׁלְמֵי יחיד, שלמי נדר או נדבה, ושלמי נזיר בתום תקופת נזירותו;
- חַטַאת - אותו מעלה אדם על חטא שחטא בשגגה כלפי אלוהים;
- אָשָׁם - אותו מעלה אדם בהיותו אָשֵׁם כלפי אדם אחר: על גזילה, מעילה וכד' .
בעל חיים שנועד להקרבה היה חייב להיות ללא כל מום גופני. הותרו להקרבה פרים, כבשים ועיזים, ומבין העופות - תורים ויונים.
מְנָחוֹת: עשויות מדגנים שונים, כמו קמח או עוגות אפויות. ניתן להביאן ללא קורבנות נוספים.
כאשר הועלה קורבן בעל חיים, תמיד נהגו להוסיף לו נִיסוּךְ יין ומנחה.