עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מהפכות תרבותיות, פוליטיות וכלכליות > מהפכה צרפתית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על המצב החברתי והכלכלי בצרפת ערב המהפכה. תושבי צרפת נחלקו לשלושה מעמדות חברתיים, ועל פי חלוקה זו נקבעו זכויותיו וחובותיו של כל אדם.



המהפכה הצרפתית והדיון בשאלת היהודים : צרפת ערב המהפכה
מחברת: ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן


עם פרוץ המהפכה הצרפתית (1789) חיו בצרפת כ-25 מיליון תושבים. צרפת הייתה אז המדינה שמספר תושביה היה הגבוה ביותר באירופה; באנגליה, שהתחרתה בה על השליטה באירופה, חיו באותה תקופה כ-10 מיליון תושבים בלבד. השפה הצרפתית שימשה כשפה בינלאומית של המשכילים, כמו האנגלית בימינו. פריס הייתה מרכז תרבות ההשכלה, ויצירותיהם של הוגי דעות, סופרים ואמנים צרפתים זכו להערצה באירופה. החל משנת 1789 התרחשו בצרפת אירועים מהפכניים, מלווים במעשי אלימות קשים. מה היו הגורמים לאירועים הללו וכיצד השפיעו על צרפת, על חיי היהודים בה ועל גורלן של מדינות באירופה?

תושבי צרפת נחלקים לשלוש שדרות

תושבי צרפת נחלקו לשלושה מעמדות חברתיים - שדרות: הכמורה, האצולה והמעמד השלישי. חלוקה זו נותרה מן המשטר הפיאודלי של ימי הביניים, ועל פיה נקבעו זכויותיו וחובותיו של כל אדם.

הכמורה והאצולה היו המיעוט: הכמורה כללה כ-100 אלף אנשים, והאצולה - כ-400 אלף. בני המעמדות האלה היו בעלי רכוש רב. הם נהנו מזכויות פוליטיות ומילאו תפקידים מרכזיים בממשל המלכותי ובפרלמנטים המחוזיים. בני האצולה מילאו גם תפקידי פיקוד בצבא. אנשי הכמורה והאצולה נהנו מפטור מתשלום מסים למרות עושרם והתנגדו לכל ניסיון להטיל עליהם מס, בטענה שהדבר פוגע במעמדם ובזכויות שהוענקו להם בעבר. זכויות היתר של הכמורה והאצולה היו גם הן שריד מתקופות מוקדמות.

המעמד השלישי מנה יותר מ-24 מיליון בני אדם וכלל את שאר האוכלוסייה. פערים חברתיים וכלכליים גדולים אפיינו את בני המעמד השלישי, השתייכו לו בעלי רכוש וחסרי רכוש, משכילים ופשוטי עם. נכללו בו סוחרים, בנקאים ובעלי מקצועות חופשיים - כגון עורכי דין ורופאים - רוב הוגי הדעות של ההשכלה, בעלי מלאכה בערים, איכרים וכן קבצנים ונוודים נטולי כל רכוש. המעמד השלישי נשא בעול המסים בצרפת, אך לא היו לו זכויות פוליטיות; אנשיו לא יכלו לכהן בפרלמנטים ולא הורשו לקבל דרגות קצונה בצבא.

רבים מבני המעמד השלישי, ובעיקר המשכילים בהם, חשו התמרמרות רבה כי תרומתם לכלכלה ולעוצמה של המדינה לא זכתה להכרה. הם ביקשו לבצע תיקונים במשטר ובחברה, כדי להבטיח חלוקה צודקת של זכויות וחובות.

משבר כלכלי חמור בצרפת

בשנות השמונים של המאה ה-18 נקלעה צרפת למשבר כלכלי חמור. אחזקת הצבא והצי הטילו נטל כספי כבד על הממלכה. כשנה לפני פרוץ המהפכה היו ההוצאות על אחזקת הצבא כרבע מן התקציב, וכמחצית נוספת יוחדה לתשלום חובותיה של הממשלה מן המלחמות הקודמות שצרפת השתתפה בהן.

לפתרון בעיותיה הכלכליות של צרפת הציע שר האוצר, קאלון, רפורמה בענייני כספים (1786). הוא ביקש להטיל מס על כל בעלי הקרקעות, וכדי לעודד את המסחר הציע לבטל מסים עקיפים שונים וכן לבטל מכסים פנימיים (שהוטלו על סחורות שהובלו ממחוז למחוז בתוך צרפת). כמו כן דרש להחרים מעט מרכוש הכנסייה ולייסד אספות נבחרים במחוזות המדינה, שבהן ישבו נציגים מכל המעמדות ויעסקו בענייני הציבור. הצעותיו של קאלון היו נועזות למדי במבנה המעמדי של החברה בצרפת והן נדחו. בלחץ האצילים פיטר המלך לואי ה-16 את קאלון.

המלך נאלץ לכנס את אספת המעמדות

האצילים דרשו לכנס את אספת המעמדות כדי לדון בענייני הכספים. רק לגוף הזה הייתה סמכות להטיל מסים חדשים. המלך נאלץ להסכים לצעד זה והכריז כי יכנס את האספה. כינוס אספת המעמדות היה משימה לא קלה; עד ראשית המאה ה-17 נהגה אספה זו להתכנס מדי פעם כדי לייעץ למלוכה, אבל היא לא כונסה במשך 175 שנים, מאז 1614, ואיש לא ידע מה הם הנהלים הכרוכים בכינוסה. ההכנות לכינוס האספה הובילו לדיון ציבורי תוסס: מאות כתבי פולמוס פוליטיים עסקו בעניין זה, ו"מחברות קובלנות" ובהן תלונות על אי-סדר בצרפת נשלחו אל המלך.

המעמד השלישי דורש זכויות

התכנית לכנס את אספת המעמדות הציבה אתגר לפני המעמד השלישי. מעמד זה ביקש באמצעות אספת המעמדות לא רק להשפיע על המסים והתקציב, אלא גם לשנות את מצבו החברתי. מנהיגיו – חלקם הגדול עורכי דין – דרשו לבטל את זכויות היתר של המעמדות העליונים ולהעניק שוויון לכל האזרחים. היו בהם שהתכוונו לשוויון מדיני, הזכות לבחור ולהיבחר, ואחרים דרשו גם שוויון חברתי וכלכלי. נוסף על כך הם דרשו חופש דיבור, חופש עיתונות, חופש ביטוי וחירות כלכלית. כדי להשפיע באספת המעמדות, ביקש המעמד השלישי נקודת מוצא שווה לזו של שני המעמדות העליונים. היה מקובל, שכל שדרה מתכנסת בנפרד ומצביעה כגוש אחד. לכן, בכל הצבעה היו תמיד שני קולות של האצולה והכמורה מול קול אחד של המעמד השלישי. עתה ביקש המעמד השלישי להכפיל את מספר נציגיו ולהשוותם למספר נציגי הכמורה והאצולה ביחד (600 צירים) וכן לקבוע שכל ציר באספה ייצג קול אחד. המלך הסכים להכפיל את מספר נציגי המעמד השלישי, אבל קבע כי כל מעמד ימשיך להתכנס בנפרד וההצבעה תמשיך להיות לפי שדרות. למעשה המצב לא השתנה.

קראו עוד:

המהפכה הצרפתית והדיון בשאלת היהודים : צרפת ערב המהפכה (פריט זה)
המהפכה הצרפתית והדיון בשאלת היהודים : אירועים מהפכניים ראשונים
המהפכה הצרפתית והדיון בשאלת היהודים : שאלת היהודים במהפכה הצרפתית
המהפכה הצרפתית והדיון בשאלת היהודים : ממהפכה לטרור ולמלחמות

ביבליוגרפיה:
כותר: המהפכה הצרפתית והדיון בשאלת היהודים : צרפת ערב המהפכה
שם  הספר: מסע אל העבר : מימי הביניים ועד העת החדשה
מחברת: אביאלי-טביביאן, קציעה (ד"ר)
תאריך: 1997
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים
הערות: 1. המשך כותר: על פי תכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה לבית הספר הממלכתי.
2.  יועצים מדעיים: פרופ' מירי אליאב-פלדון, ד"ר גדי אלגזי, ד"ר שמחה גולדין.
3. השתתפו בכתיבה: חנה גינצברג, אסתר אביאלי, מרים כרמל.
4. היסטוריה לכיתה ז' בביה"ס הממלכתי.
5. כרטוגרפיה: תמר סופר.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך יחידה 11 בספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית