העיר ליש היא עיר בצפון ארץ ישראל. אליה נדדו ואותה כבשו בני שבט דן שנדחקו מנחלתם על ידי הפלשתים.

העיר נזכרת בשם "לשם" ביהושע י"ט 47. לאחר שנכבשה על ידי הישראלים נקראה העיר בשם דן (שופטים י"ח 7-10, 27-29). השם ליש הוא מילה נרדפת לאריה. העיר ליש הייתה עיר פניקית שנזכרת בתעודות מצריות מהמאה ה- 15 לפני הספירה. העיר שוכנת באזור פורה, בין נחלים, על דרך השיירות בין צידון, צור ודמשק. עם כיבושה של העיר דן הוקם בה מקדש, ששימש מקום פולחן מרכזי לממלכת ישראל בתקופת בית ראשון. במקדש זה הוצב עגל הזהב בימי ירבעם בן נבט (מלכים א, י"ב 29-30). העיר דן נזכרת כגבולה הצפוני של ממלכת ישראל (שמואל א, ג' 20).