צפיפות האוכלוסייה. לישראל שסח של 22 אלף קמ"ר, ובה מתגוררת ב-2003 אוכלוסייה בת 6.5 מיליון תושבים (ללא הישראלים ביו"ש ובעזה), שמשמעותו צפיפות של כ-300 נפשות לקמ"ר. זו צפיפות גבוהה יחסית בהשוואה לזו של מרבית ארצות אירופה, שביניהן קיימים הבדלים ניכרים במידת הצפיפות. צפיפות האוכלוסייה במספר ארצות נמוכה מאוד: 20-10 תושבים לקמ"ר (נורבגיה - 14, שוודיה - 20), אחרות בעלות צפיפות של 100 תושבים לקמ"ר (צרפת - 107, הונגריה - 107) וארצות עם צפיפות גדולה יותר (אנגליה - 244, בלגיה - 335, הולנד - 392), ולא מנינו כאן את הארצות המשתרעות על שטחים רחבים (קנדה, אוסטרליה, רוסיה, ארה"ב - בהן הצפיפות הממוצעת נמוכה מאוד). נציין, כי צפיפות האוכלוסייה בארצות הערביות השכנות נמוכה יחסית (ירדן - 58, סוריה - 89, מצרים - 70, בלבנון מגיעה הצפיפות ל-408 נפשות לקמ"ר).
נתוני הצפיפות הממוצעת אינם משקפים נאמנה את צפיפות המגורים של האוכלוסייה, כיוון שבמדינות שונות שטחים נרחבים כמעט ואינם מיושבים. חישוב הצפיפות ללא אזורים אלה היה מבטא טוב יותר את מידת הצפיפות של האוכלוסייה. בישראל, נפת באר-שבע כוללת כ-60% משטח המדינה, ובה 8% בלבד מאוכלוסיית המדינה. אם מחשבים את הצפיפות ללא אזור זה, מגיעים לכך שהצפיפות מגיעה ל-640 נפשות לקמ"ר. במחוז ת"א מגיעה הצפיפות ל-6,800 תושבים לקמ"ר.
מגמות העיור. מרבית אוכלוסיית ישראל (92%) מתגוררת ביישובים עירוניים (כל יישוב בו 2,000 תושבים ומעלה מוגדר כעירוני). כך שהיא נמנית עם מספר קטן של ארצות בעלות שיעור כה גבוה של אוכלוסייה עירונית (בלגיה, אנגליה, איטליה - בהן אוכלוסייה עירונית מהווה 90% ומעלה מסך האוכלוסייה). במספר ארצות אירופה אחוז האוכלוסייה העירונית גבוה (שוודיה, גרמניה - 85%), אך בארצות רבות אחרות באירופה אחוז האוכלוסייה העירונית נמוך יותר (נורבגיה; צרפת - 75%; הולנד, פינלנד, ספרד, הונגריה – 65%-60%). בישראל נמשכה מגמת העיור לאורך העשורים האחרונים, והיא גם מתבטאת בגידול ניכר של אוכלוסיית היישובים הגדולים המונים 100 אלף ומעלה, 50 אלף ומעלה וכן בגידול האוכלוסייה המתגוררת בפרברי הערים הגדולות וביישובים שמסביב לערים הגדולות, בעיקר: גידול המטרופולינים שמסביב לת"א ולחיפה. בקרב האוכלוסייה הערבית חל גידול של יישובים כפריים שהיו בעלי אוכלוסייה קטנה, אך גדלו והפכו לערים וליישובים עירוניים. (94% מהאוכלוסייה הערבית מתגוררים בשנת 2002 ביישובים שהוגדרו כעירוניים).
נתונים נוספים על אוכלוסיית ישראל בתחילת המאה ה-21 בפרספקטיבה בינלאומית:
גודל האוכלוסייה וקצב גידולה
יהודים וערבים ואוכלוסיית הארצות השכנות
הריבוי הטבעי - בישראל גבוה יחסית לארצות המפותחות
הפריון - בישראל רמת פריון גבוהה מזו של הארצות המפותחות
תוחלת חיים גבוהה בישראל
ישראל בין הארצות הבולטות בקליטת מהגרים
הירידה מישראל בשנות ה-90
הרכב הגילים בישראל ובעולם
משק הבית, מבנהו ודרך יצירתו
צפיפות האוכלוסייה ומגמות העיור (פריט זה)
ההון האנושי של אוכלוסיית ישראל
מקורות
הנתונים על ישראל שאובים כמעט כולם מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (השנתון הסטטיסטי לישראל (מבחר שנים), הפרסומים המיוחדים על עלייה, אוכלוסייה, תנועה טבעית וכו') וכן נתונים מעודכנים ומפורטים מאתר האינטרנט של הלמ"ס www.cbs.gov.il
הנתונים המעודכנים על ארצות שונות בעולם שאובים בעיקר מפרסומים ומאתרי האינטרנט של המשרדים הסטטיסטיים של האו"ם ושל הארגונים הבינלאומיים (האגף לאוכלוסין של האו"ם, ארגון העבודה הבינלאומי, ארגון הבריאות הבינלאומי, אונסקו, הארגון לשיתוף ופיתוח אירופי, האיחוד האירופי וכו') וכן של המשרדים הסטטיסטיים של ארה"ב, קנדה ואנגליה.
בין הפרסומים נזכיר:
United Nations, Population Division ( 2001), World Population 2001(Data Sheet), New York
United Nations, Population Division ( 2001), World Population Prospects: The 2000 Revision, New York
Population Reference Bureau, (2001) 2001 World Population Data Sheet
O.E.C.D (2002), Education at a Glance 2002, Paris
