הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > אוכלוסייה ודמוגרפיהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > דמוגרפיה
מקסם



תקציר
נתונים וגרפים על התמורות שחלו בעשורים האחרונים במבנה המשפחה, בגודלה ובהרכבה, בארצות המפותחות בעולם ובישראל.



משק הבית, מבנהו ודרך יצירתו
מחבר: פרופ' משה סיקרון


תמורות חלו בעשורים האחרונים במבנה המשפחה ובהרכבה בארצות המפותחות בעולם, ונמצאו גם בישראל.

גודל המשפחה ומשק הבית (קבוצת האנשים הגרים באותה דירה ומקיימים צריכה משותפת) הצטמצם בגלל מספר גורמים: ירידה בפריון וצמצום במספר הילדים במשפחה; ריבוי משפחות של קשישים (בעיקר אלמנות) הגרים לבדם; הנוהג של מגורים משותפים של בני זוג ללא נישואין פורמליים; יציאת צעירים מן הבית למשקי בית עצמאיים; גידול חלקן של משפחות חד-הוריות הקשור בגידול בשיעור הגירושין בין בני זוג, שילדיהם נותרים עם אחד ההורים, וכן גידול בחלקן של נשים הבוחרות לגדל ילדים ללא בן-זוג.

גודל משק הבית - מספר הנפשות הממוצע במשק הבית הישראלי מגיע ל-3.4 נפשות (במשק הבית היהודי - 3.1, ובמשק הבית הערבי - 4.7). משק הבית הישראלי גדול במידה ניכרת מזה של הארצות המפותחות באירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה, אך נמוך מזה של הארצות המתפתחות. במרבית הארצות המפותחות מונים משקי הבית 2.6-2.2 נפשות, כשקיימת מגמה של צמצום בגודלו של משק הבית (באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת הגודל הממוצע בהן היה 3 נפשות ומעלה).

משק הבית הטיפוסי הוא זה של זוג (עם ילדים או ללא ילדים), והוא מהווה 60%-55% ממשקי הבית. חלקם של משקי בית אלה מצטמצם, וטיפוסים אחרים של משקי בית תופסים את מקומם. התופעה הבולטת ביותר היא גידול בחלקם של משקי הבית של הגרים לבד. בחלקם של הבודדים קיים הבדל בולט בין ישראל לארצות המפותחות. בעוד אלה מהווים בארצות אירופה בין 25% עד קרוב ל-40% ממשקי הבית, בישראל הם מהווים כ-18%. בגלל ההבדלים במספר הילדים שאישה בישראל יולדת בהשוואה למצוי בארצות המפותחות, חלקם של משקי הבית עם 6 נפשות ומעלה מגיע בישראל ל-13% מכלל המשפחות, בעוד שבארצות המפותחות חלקם קטן בהרבה.

יש להזכיר, כי התופעה של גידול בחלקם של הבודדים הגרים בנפרד התרחבה מאוד בארצות המפותחות וגם בישראל. הזדקנות האוכלוסייה וההבדלים בתמותה בין גברים לנשים, מביאים לגידול במספר האלמנות הגרות לבדן; חלקם של הצעירים הגרים בנפרד לא גדל, אך גדל חלקם של הצעירים הגרים עם בן-זוג ללא נישואין פורמליים. בישראל חלקם של משקי בית של בודדים שהיה 12% ב-1970 גדל ל-18% ב- 2001. שינויים חשובים עוברים על מבנה המשפחה ומשק הבית בעשורים האחרונים. חל גידול ניכר בחלקם של הזוגות הגרים יחד ללא נישואין (לפי הערכות, אלה מהווים כ-3% מכלל הזוגות בישראל; בגילים הצעירים הם מהווים אחוז גבוה הרבה יותר; 26% מהישראלים הנשואים התגוררו עם בן זוג לפני נישואיהם, ו-19% מהם חיו עם בן זוג מבלי להינשא לו), רובם נישאו כעבור תקופה מסוימת. בארצות אירופה חלקם של זוגות אלה מגיע ל-20% ומעלה מכלל הזוגות - (בשוודיה קרוב ל-30%), חלק ניכר מהם נישאים בשלב מאוחר יותר.

חלקם של משקי בית בודדים, זוגות ושל משקי בית חד-הוריים*


נתונים בארצות שונות לשניפ 1999-1995; לישראל נתונים ל-2001.
*משקי בית בהם הורה יחיד עם ילדים, בכל הגילים, הנמצאים במשק הבית.

גידול ניכר חל בחלקן של המשפחות החד-הוריות, שנוצר בחלקו עם פירוק משפחות עם ילדים בעקבות גירושין, בחלקו עם גידול מספרן של נשים היולדות ילדים ללא נישואין לבן זוג ועוד. המשפחות החד-הוריות מהוות 10%-7% מכלל המשפחות. (במרבית המקרים אלה משקי בית בהם האם מגדלת את הילדים לבדה).

ב- 2001, מכלל משקי הבית של עולים ממדינות חבר העמים, שעלו מ-1990 ואילך – כ-12% היו משפחות חד-הוריות בהשוואה ל-8% ביתר האוכלוסייה.

בתהליך יצירת המשפחה ופירוקה נגלות התופעות הבאות: דחיית הנישואין לגיל מבוגר יותר (גברים בארצות אירופה נישאים בגיל ממוצע של 29-28 ונשים בגיל 29-26; בישראל: גברים בגיל 26 ונשים בגיל 24). חל גידול בחלקם של הגברים והנשים המעדיפים לא להינשא (בגיל 49-45 בארצות אירופה רבות 10%-8% מהגברים לא נישאו, ובארצות הצפוניות של אירופה למעלה מ-15%; בישראל כ-4%. אחוז הנשים שלא נישאו מעולם נמוך יותר ומגיע ל-8%-5% בארצות אירופה; בישראל כ-6%). במקביל התרחב היקף הזוגות שהתגרשו (בישראל פחות מ-20% מהזוגות שנישאו התגרשו בתוך 15-10 שנה לאחר הנישואין, בארצות אירופה אחדות ובארה"ב מגיע שיעור הנישואין המסתיימים בגירושין ל-40% ומעלה).

גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של הבעל והאישה ופער הגילים ביניהם

גיל הנישואין הממוצע בישראל נמוך מזה של מרבית ארצות אירופה הן בקרב גברים והן בקרב נשים בשתיים עד ארבע שנים בממוצע. גיל הנישואין עלה בישראל מאז 1970 בשנתיים לגברים ובשלוש שנים לנשים, כך שפער הגילים בנישואין הצטמצם. בכל אחת מהארצות המפותחות גיל הנישואין הן של גברים והן של נשים עלה בעשורים האחרונים. מאז 1980 עד 1999 עלה גיל הנישואין ב-6 שנים בצרפת, ב-4-5 שנים בגרמניה, בבלגיה, בהולנד ובשוודיה, ב-2 שנים באנגליה. גם בהן גיל הנישואין של נשים עלה יותר מזה של גברים, כך שפער הגילים בנישואין הצטמצם.

נתונים נוספים על אוכלוסיית ישראל בתחילת המאה ה-21 בפרספקטיבה בינלאומית:

גודל האוכלוסייה וקצב גידולה
יהודים וערבים ואוכלוסיית הארצות השכנות
הריבוי הטבעי - בישראל גבוה יחסית לארצות המפותחות
הפריון - בישראל רמת פריון גבוהה מזו של הארצות המפותחות
תוחלת חיים גבוהה בישראל
ישראל בין הארצות הבולטות בקליטת מהגרים
הירידה מישראל בשנות ה-90
הרכב הגילים בישראל ובעולם
משק הבית, מבנהו ודרך יצירתו (פריט זה)
צפיפות האוכלוסייה ומגמות העיור
ההון האנושי של אוכלוסיית ישראל

מקורות
הנתונים על ישראל שאובים כמעט כולם מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (השנתון הסטטיסטי לישראל (מבחר שנים), הפרסומים המיוחדים על עלייה, אוכלוסייה, תנועה טבעית וכו') וכן נתונים מעודכנים ומפורטים מאתר האינטרנט של הלמ"ס www.cbs.gov.il
הנתונים המעודכנים על ארצות שונות בעולם שאובים בעיקר מפרסומים ומאתרי האינטרנט של המשרדים הסטטיסטיים של האו"ם ושל הארגונים הבינלאומיים (האגף לאוכלוסין של האו"ם, ארגון העבודה הבינלאומי, ארגון הבריאות הבינלאומי, אונסקו, הארגון לשיתוף ופיתוח אירופי, האיחוד האירופי וכו') וכן של המשרדים הסטטיסטיים של ארה"ב, קנדה ואנגליה.
בין הפרסומים נזכיר:

United Nations, Population Division ( 2001), World Population 2001(Data Sheet), New York
United Nations, Population Division ( 2001), World Population Prospects: The 2000 Revision, New York
Population Reference Bureau, (2001) 2001 World Population Data Sheet
O.E.C.D (2002), Education at a Glance 2002, Paris

ביבליוגרפיה:
כותר: משק הבית, מבנהו ודרך יצירתו
מחבר: סיקרון, משה (פרופ')
שם  הספר: מי ומה בישראל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 2003
בעלי זכויות : מקסם
הוצאה לאור: מקסם
הערות: 1. איורים: פרץ ויינרייך.
הערות לפריט זה:

1. לקוח מתוך הפרק דמוגרפיה : אוכלוסיית ישראל בתחילת המאה ה- 21 בפרספקטיבה בינלאומית.
2. פרופ' משה סיקרון - לשעבר, מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומרצה בחוג ללימודי אוכלוסייה באוניברסיטה העברית בירושלים.

 


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית