חרושת הגוים נזכרת במקרא כמקום מושבו של סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור ( שופטים ד' 2, 13, 16). זיהוי אפשרי של המקום הוא בשיפולי הר הכרמל, ליד מגידו, בקרבת שער העמקים של היום. היישוב נזכר במקרא רק בסיפור מלחמת דבורה.
ייתכן לפרש את השם 'חרושת הגוים' כשם של עיר ממנה שלט סיסרא בשם המלך יבין על צפון הארץ, בעזרת 900 רכב וצבא גדול (שם, 3, 13), וייתכן לפרש את השם לא כשם עיר אלא ככינוי לאזור נרחב, לשטח שליטתו של יבין על שבטי ישראל שבצפון הארץ, שכלל את שטח השבטים נפתלי, יששכר וזבולון. אפשר לפרש את השם "חרושת" כחורשה, יער, כשהכוונה להרים מיוערים בחורש טבעי. השם "גליל" מכוֵון כנראה ל"גליל גויים", שהם שבטי ישראל שהתיישבו באזור.
