עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מלחמות עולם > מלחמה קרה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
בתקופת "המלחמה הקרה", המאבק בין הגושים (ברית המועצות וארצות הברית) התנהל גם במרוץ לחימוש גרעיני, ובמרוץ אל החלל.



עולם במלחמה הקרה : תחרות בתחומי החימוש, הטכנולוגיה והמדע
מחברת: ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן


מרוץ חימוש גרעיני במאבק בין הגושים

הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי הביאה לסיום מלחמת העולם השנייה בחזית המזרח הרחוק, אבל גם פתחה עידן חדש של מרוץ חימוש - מרוץ חימוש גרעיני.

מיד לאחר המלחמה הציעה ארצות הברית, בעלת השליטה הבלעדית בנשק אטומי, להקים רשות בינלאומית לקבלת החלטות בנושאי השימוש באנרגיה גרעינית ולפיקוח עליה. ברית המועצות דחתה תוכנית זו ותוך זמן קצר הצליחה לייצר פצצת אטום משלה (1949). הסלמה במרוץ החימוש חלה כאשר ארצות הברית ערכה ניסוי בפצצת מימן (1952), שעוצמתה עולה על עוצמת פצצת האטום. כעבור כשנה הצליחה גם ברית המועצות לייצר פצצת מימן. שתי המעצמות הקדישו משאבים רבים לפיתוח נשק גרעיני – טילים בין יבשתיים, צוללות נושאות טילים ומפציצים נושאי פצצות גרעין. הנשק היה מיועד לשימוש בעת מלחמה כוללת בין מעצמות העל.

כדי לאפשר למפציציה להגיע לכל מקום בשטח האויב דאגה ארצות הברית להבטיח לעצמה בסיסים בכל רחבי אסיה ובאזור האוקיינוס השקט. היא הקימה את "ארגון הברית הדרום-מזרח אסייתית" (SEATO - 1954) שעם חברותיה נמנו - מלבד ארצות הברית, בריטניה וצרפת - גם אוסטרליה, ניו זילנד, הפיליפינים ותאילנד, וכן הקימה את "ארגון ברית המרכז" (1958 - CENTO) שכללה את בריטניה, איראן, טורקיה ופקיסטן. כך הלכה והתפשטה השפעת ארצות הברית באזורים שונים בעולם.

צעד קטן להפסקת מרוץ החימוש הגרעיני נעשה עם חתימת חוזה לאיסור הניסויים הגרעיניים באטמוספירה ומתחת לפני הים, שעליו חתמו ארצות הברית, בריטניה וברית המועצות. כן הותקן קו "טלפון אדום" להתקשרות בין הבית הלבן לבין הקרמלין במצבי חירום שהיו עלולים להוביל למלחמה גרעינית (1963).

המעצמות מתחרות במרוץ אל החלל

בתחום המרוץ אל החלל הקדימה ברית המועצות את ארצות הברית. ברית המועצות הייתה הראשונה שהצליחה לשגר לחלל לווין, ברוסית - ספוטניק (אוקטובר 1957). היה זה הלווין הראשון ששוגר לחלל והוא הקיף את כדור הארץ כל תשעים ושש דקות במשך כחודש ימים. בראשית 1958 הצליחו האמריקנים לשגר לחלל לווין אמריקני ראשון.

גם במרוץ שיגור האדם לחלל הקדימה ברית המועצות את ארצות הברית - הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין ביצע הקפה אחת סביב כדור הארץ (12 באפריל 1962). בממשל האמריקני שרר הלם לנוכח ההצלחה הרוסית. כעבור שבועות ספורים הצליחו האמריקנים לשלוח את אלן שפרד להקפה אחת סביב כדור הארץ. אבל כאשר שפרד ביצע שלוש הקפות של כדור הארץ הצליחו הרוסים לבצע שבע עשרה הקפות.
הקוסמונאוט הראשון שיצא מן החללית וריחף בחלל היה אף הוא רוסי. הוא ריחף עשר דקות בחלל כשהוא קשור לכבל (1965). לאחר כחודשיים הצליחו גם האסטרונאוטים האמריקנים לרחף בחלל והכפילו את זמן הריחוף.

התפתחות חשובה במרוץ לחלל חלה עם הקמת סוכנות החלל הלאומית של ארצות הברית (נאס"א). הסוכנות הציבה לעצמה יעד - שיגור אדם לירח. ואכן לאמריקנים הייתה בכורה בהנחתת אדם על הירח. החללית אפולו 11 שוגרה לירח כשהיא מאוישת באסטרונאוטים ניל ארמסטרונג, אדווין אולדרין ומייקל קולינס (יולי 1969). לאחר ארבעה ימים הגיעו השלושה לירח. ארמסטרונג ואולדרין יצאו מן החללית והיו שני האנשים הראשונים בתולדות המין האנושי ש"צעדו" על הירח. ארמסטרונג שידר לכדור הארץ שש מילים שהפכו לסמל: "צעד קטן לאדם, וצעד גדול לאנושות". השניים אספו דגימות של אבנים והשאירו על הירח מכשירים לצפייה ולמדידה שנועדו לשגר נתונים לכדור הארץ. על הירח הותירו האסטרונאוטים את דגל ארצות הברית ושלט מפלדת אל חלד שעליו נכתב: "כאן הנחיתו אנשים מכוכב הלכת 'ארץ' את רגלם לראשונה על הירח, ביולי 1969 לספירה. באנו בשלום בשם האנושות כולה".

לחלקים נוספים של המאמר:

עולם במלחמה הקרה : תמונת מצב לאחר מלחמת העולם השנייה
עולם במלחמה הקרה : גילוייה הפוליטיים של המלחמה הקרה
עולם במלחמה הקרה : מאבקים צבאיים במסגרת המלחמה הקרה
עולם במלחמה הקרה : תחרות בתחומי החימוש, הטכנולוגיה והמדע (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: עולם במלחמה הקרה : תחרות בתחומי החימוש, הטכנולוגיה והמדע
שם  הספר: מסע אל העבר : המאה העשרים, בזכות החירות
מחברת: אביאלי-טביביאן, קציעה (ד"ר)
תאריך: 1999
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המשך כותר : על פי תכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה לבית-הספר הממלכתי.
2. יועצים מדעיים: פרופ' ישראל ברטל, פרופ' שולמית וולקוב, ד"ר אביבה חלמיש, פרופ' דן מכמן, פרופ' בנימין נויברגר.
3. היסטוריה לכיתה ט' בביה"ס הממלכתי.
4. כרטוגרפיה: תמר סופר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית