עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה
י"ל מאגנס


תקציר
המאמר דן בפעולה מרכזית שנעשתה במהלך הרפורמה של יאשיהו: ביטול עבודת ה' בבמות וריכוז הפולחן בירושלים. גם פעולה זו, כבעור האלילות נעשתה על ידי יאשיהו בנחישות. המאמר מראה על פי מקבילות מיחזקאל שבתקופה שלאחר יאשיהו הייתה ההתיחסות לבמות כעבודת אלילים.



הרפורמה של יאשיהו : חיסול הבמות מישראל
מחבר: פרופ' משה ויינפלד


כפי שראינו לעיל, היה חזקיהו הראשון שהחל בהריסת הבמות לאלהי ישראל, אך מפעלו הושם לאל בימי מנשה. יאשיהו חזר על מעשה חזקיהו, אך כפי שנהג בקיצוניות ביחס לביעור הפולחן הנכרי והצליח לשרשו מישראל, כך היה הדבר גם ביחס להאחדת הפולחן: הוא לא הסתפק בהריסת הבמות, כי אם ביטל את המעמד הכהני ששרת בהן ביהודה, בהעבירו את כולו לירושלים (מל"ב כג, ח). מעתה ואילך יכלו כהני הבמות להתפרנס מהמתנות שניתנו לכהנים (מתנות כהונה) בירושלים, אך לא היתה להם זכות לשרת במזבח ה' בירושלים (פס' ט).32

על כך שיאשיהו הצליח לעקור את הפולחן הבמות מישראל אנו למדים מן העובדה שהשבים מבבל אף לא ניסו לחדש את עבודת הבמות ביהודה. להם היה כבר ברור, על-פי החוקים הכתובים בספר דברים, שנתגלה בימי יאשיהו, שאין לעבוד את האלהים באמצעות הקרבת קרבנות אלא במקדש אשר בירושלים. יתרה מזו, גם נסיונם של הגולים בבבל להקים במה שם נכשל מטעם זה. כפי שהראה מ' גרינברג,33 מוסבת הנבואה ביחז' כ על במה שזקני ישראל מבקשים להקים בבבל, ויחזקאל מתנגד לכך נמרצות בהסתמכו על חוק אחדות הפולחן שבספר דברים.

יחזקאל מוכיח את העם על חטאי הבמות בעבר: "ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם" (כ, כח), לועג לבמה שבאים שם34 ורואה זאת כעבודת אלילים וכהקרבת בנים (פס' לא), כדרך שעושה בעל ספר דברים, בהסמיכו את חוק איסור הבמות לתועבות הגויים, לרבות שריפת בנים ובנות באש (דב' יב, כט-לא). גם בתחילתו של הפרק על איסור הבמות פותח בעל ספר דברים בניתוץ המקומות והמזבחות של הגוים העובדים שם לאלהיהם ודורש מבני ישראל שלא יעשו כן לה' אלהיהם, כי אם יעבדוהו אך במקום אשר יבחר ה' (יב, ב-ה). בכך משווה הוא את העבודה בבמות לעבודת אלילים. יחזקאל מדבר אף הוא על הגילולים אשר נטמאו להם בני ישראל ואומרים להיות כגוים המשרתים עץ ואבן (כ, לא-לב), ומסיים בקריאה: בית ישראל יעבדו את ה', בהר קדשי ובהר מרום ישראל (פס' מ), דהיינו בהר הבית בירושלים, בניגוד לעבודתם על כל גבעה רמה (והשווה ו, יג). עבודת הבמות על כל גבעה רמה היא אפוא בעיניו עבודת גילולים, וכך נתפס הדבר גם אצל שבי ציון ולא עלה על דעתו של איש לחדש את הבמות. על כל זאת יש להודות לפעולתו הרדיקאלית של יאשיהו ולתנועה האידיאולוגית שנתהוותה כתוצאה ממהפכת ריכוז הפולחן בירושלים. מגמה מהפכנית זו יצרה את התופעה החדשה בתולדות הדתות בעולם: דת תפילה וספר, במקום דת שעיקרה מזבח וקרבנות.

לחלקים נוספים של המאמר:
הרפורמה של יאשיהו
הרפורמה של יאשיהו : ביעור הפולחן הזר
הרפורמה של יאשיהו : חיסול הבמות מישראל (פריט זה)
הרפורמה של יאשיהו : המעבר מעבודת ה' במקדש ובמה לעבודת ה' בבית הכנסת- מזבח ומנחה לתפילה וקריאה בספר
הרפורמה של יאשיהו : מציאת ספר התורה

הערות שוליים:
32. ראה לעיל, עמ' 149 הערה 3.
33. במאמר "יחזקאל כ והגלות הרוחנית", עז לדוד, ספר היובל לדוד בן-גוריון, החברה לחקר המקרא בישראל, תשכ"ד, עמ' 442-433.
34. יש כאן משחק מלים בין במה לבאים, ראה גרינברג בפירושו הנ"ל (הערה 31).

ביבליוגרפיה:
כותר: הרפורמה של יאשיהו : חיסול הבמות מישראל
שם  הספר: מיהושע ועד יאשיהו : תקופות מפנה בתולדות ישראל מההתנחלות ועד חורבן בית ראשון
מחבר: ויינפלד, משה (פרופ')
תאריך: תשנ"ב
בעלי זכויות : י"ל מאגנס
הוצאה לאור: י"ל מאגנס
הערות: 1. סדרת ספרים לחקר המקרא מיסודו של ס"ש פרי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית