הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > יונה
ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה


תקציר
המבוא למאמר מציג את השאלה בה עוסק המאמר: ספר יונה הוא סיפור ולא קובץ של נבואות - מה מקומו בתוך ספרי הנבואה? שיטת הלימוד שמציע המאמר היא קודם כל ברור הכתובים בספר יונה עצמו ורק אחר כך עיון במחקר ובפרשנות. 




עיון בספר יונה : מבוא
מחברת: לאה פרנקל


ספר יונה נכלל בין ספרי נביאים אחרונים. הוא תופס, בתנ"ך שלנו, את המקום החמישי בקובץ ספרי תרי עשר (בשבעים – השישי). לפי מקומו בתנ"ך ניתן היה להניח כי ספר יונה הוא אחד מספרי הנבואה, הכולל את נבואותיו של יונה בן אמיתי. אך די בעיון קל בכתוב בספר כדי להיווכח כי הוא שונה משאר ספרי הנביאים. אין הוא משמיע מנבואותיו של נביא, פרט לנבואה אחת בת חמש מלים, אלא הוא מספר את קורותיו של נביא. מה מקומו של ספר זה, שכמעט כל כולו סיפור, לבין ספרים שעיקרם נאומים נבואיים?

שאלות אלה תעלינה בלבו של כל מי שקורא בספר קריאה ראשונה. ואם יציע את שאלותיו לפני מומחים, כלומר אם יחפש תשובות לשאלותיו בספרות המחקר ובפרשנות שנכתבה על ספר יונה בזמן החדש, יווכח כי בעיות רבות אחרות מעסיקות את חוקרי הספר ואת פרשניו, כגון: מה הן מטרות הספר, מה כוונותיו? מתי נתחבר הספר? מה טיבו וסוגו של הספר מבחינה ספרותית; כלום זה סיפור היסטורי? אגדה? אליגוריה? מה אופיו הלשוני של הספר? מה רמתו האומנותית? מיהו האיש יונה בן אמיתי? המתכווין השם לאישיות היסטורית, או שמא נודע לשם ערך סמלי? באילו מקומות יש לקבל נוסח שונה מנוסח המסורה, הואיל ובאותם המקומות יש לפי נוסח המסורה סתירות, כפילויות או שאר תופעות בלתי הגיוניות? האם הספר הוא אחיד – נתחבר בפעם אחת על ידי מחבר אחד? אלו הן השאלות המרכזיות הנשאלות במדע המקרא על יונה. כיצד יש לגשת לפתרון אותן שאלות, שחוקרי הספר הופכים בהן? מה תהיה דרך המחקר?

אחד מגדולי חוקרי הספרות בדורנו, ו' קייזר, קבע שאין לעסוק בשאלות כלליות הדנות על טכסט בכללותו, עד שאין מבארים אותן לפרטיו. וזה לשונו: "כל הערכה – הערכה אומנותית, היסטורית, פונקציונלית – כולן כאחת זקוקה לאינטרפרטציה מדוייקת. בראשית דרכנו עלינו לדעת מה כתוב בו, מה כלול בטכסט, ורק לאחר מכן נוכל לגשת ולקבוע את חשיבותו הפונקציונלית או ההיסטורית..."1. קייזר היה, כאמור, אחד מגדולי חוקרי הספרות הכללית.

בהתאם לדרישתו אף חייב מי שבא להעריך הערכה כללית את הכתוב המקראי, להבהיר כתוב זה תחילה לפרטיו, אך המחקר המקראי ברובו הולך בדרך הפוכה. בספרי המחקר אתה מוצא תחילה דיונים בשאלות כלליות על ספר, על פרק, על פרשה, ורק לאחר מכן מתלווה פירוש (מפורט) לכתוב.

על מקומו הראוי של הכתוב המקראי בכל לימוד תנ"ך, בכל מחקר מקראי, עומד מ' בובר באחד ממאמריו. שם המאמר: "ציונים לחוגי תנ"ך". המאמר הוא מעין סיכום של ניסיון שהמחבר קנה במתן שיעורי תנ"ך במשך שנתיים, ובא בספרו "דרכו של מקרא", תשכ"ד. ואלו הם שני משפטיו הראשונים של המאמר: "חוג לתנ"ך מצווה להישיר אל נוסח התנ"ך ולא לרחף על פני הנוסח. התכלית הראשונה – והאחרונה – היא ללמוד להבין את הכתוב בו ככתבו".

מהי הדרך הפסולה בעיני בובר, שנגדה הוא יוצא? הוא פוסל, דרך משל, לדבר על הכתוב במקום לקרוא את הכתוב ולהתבונן בו; בעיניו פסול למסור את "תוכן" הכתוב בפרפרזות; פסול הוא לדון בשאלות ובעניינים שהכתוב אינו דן בהם, פסול הוא לשאול מן הכתוב דברים שהכתוב אינו מתכווין להשיב עליהם. המשפט השני אומר יותר: "התכלית..." וכו'. התכלית איננה איפוא, הסקת מסקנות מן הכתוב לתחומים אחרים ולמקצועות אחרים, כגון למקצוע הדת המשווה, תולדות המזרח הקדמון, מנהגי פולחן בתקופה העתיקה, אלא התכלית היא: להבין את הכתוב ככתבו, זוהי תכלית בפני עצמה. גדולה מזו; זאת היא התכלית בה"א הידיעה. יש אכן גם מטרות אחרות, אבל התכלית הראשונה והאחרונה היא הבנת הכתוב.

נשמע גם את שני משפטיו האחרונים של אותו מאמר קצר בן שלושת העמודים:

"בכל האמור לא באנו לטעון שאין להו ללמוד את טענותיו של מדע המקרא החדיש, אדרבה, יש ללמוד אותן; אלא שעם זה צריך שגם נדע מהו הדבר שטענות אלו עשויות ללמדנו. טענות באות וטענות הולכות; והכתוב לעולם עומד".

לדוגמה, הטענות על זמן חיבורם של המזמורים, השתנו מאוד; ואילו המזמורים, על הערכים הנצחיים הגנוזים בם, עומדים לכל דור ודור.

מן הטעמים השונים שהוזכרו, גם מאותם הטעמים, נתחיל אף אנו את לימודנו בכתוב עצמו. תחילה נברר, איפוא, מה כתוב בספר יונה וכיצד מנוסח הכתוב בו. רק לאחר שנגיע אל אינטרפרטציה שלימה ככל האפשר, נוכל לקוות להסיק מסקנות גם בתחום המחקר ההיסטורי, התיאולוגי, הבלשני, הספרותי והאומנותי.

לחלקים נוספים של המאמר:
עיון בספר יונה : מבוא (מאמר זה)
עיון בספר יונה : פרק א
עיון בספר יונה : פרק ב
עיון בספר יונה : פרק ג
עיון בספר יונה : פרק ד

הערת שוליים:

  1. W. Kayser, Die Vortragsreise, Ber, 1958, S. 60
ביבליוגרפיה:
כותר: עיון בספר יונה : מבוא
שם  הספר: פרקים במקרא : דרכים חדשות בפרשנות
מחברת: פרנקל, לאה
תאריך: 2001
הוצאה לאור: ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית