הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת ההתנחלות > שופטיםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > מנהיגות במקרא
בית מקרא


תקציר
שירת דבורה (שופטים ה') מתארת את התקופה שקדמה למלוכה. המאמר דן במנהיגות של שבטי ישראל כפי שמצטיירת משירת דבורה.



עדויות היסטוריות בשירת דבורה : דגם אחר של הנהגה
מחבר: שמואל שניצר


בשירת דבורה יש התייחסות רבה להנהגת השבטים, ואולם בשום מקום אין המשורר נזקק לתארים הידועים לנו ממקורות אחרים. אין זקנים בראש השבטים, ואין נשיאים41.

יש תואר אחד שהוא ייחודי במקרא, והוא מבטא כנראה את תפקיד ההנהגה של כלל שבטי ישראל. הוא התואר "אם בישראל" (שופטים ה', ח) המציין את דבורה. יש מצביא המוליך את שבטי ישראל למלחמה, אך לא הוא האיש המחולל את התמורה הגדולה בחיי בני ישראל. רק כאשר קמה המנהיגה, "האם בישראל", יכול השעבוד לבוא אל קצו. היא מקור ההשראה. היא המגייסת את השבטים והיא המלהיבה את הלוחמים. גם דרך פעולתה עולה בבירור מן השירה: היא "מדברת שיר" (פסוק יב). המלים שלה הן המציתות את אש האמונה והגבורה.

לקריאתה נענים בראש וראשונה מנהיגי השבטים, הקרויים מחוקקים (פסוק יד) או חוקקים (ט), או גם שרים (טו) ומשכים בשבט ספר (יד). תארים אלה מצויים בקטעי שירה קדומים נוספים הפזורים במקרא, כגון שיר הבאר (במדבר כ"א, יח): "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם", ברכת יעקב (בראשית מ"ט, י): "לא יסוד שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו". ויש הד לדברים גם במזמור הכפול של תהלים (ס', ט; ק"ח, ט): "ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי". מן ההקשר ומן התקבולות ברור שמנהיג השבט מחזיק במטה, או בשבט, כסמל למנהיגותו42.

דומה שאין אפשרות לקבוע אם תארים קדומים אלה חופפים את המונחים היותר מאוחרים, ואם השרים, המחוקקים ונדיבי העם של היצירות הפיוטיות הם הם הזקנים וראשי העדה הידועים לנו מסיפורי הפרוזה.43 מן ההקשר ברור שכאן מדובר במנהיגים צבאיים הצועדים אל שדה המערכה בראש הלוחמים מבני שבטיהם.

האפשרויות הן שתים, - או שמדובר ברובד קדום של מנהיגות שהתגבש בתקופת הנדודים ואחר-כך פינה את מקומו למוסד הזקנים, או שלפנינו עדות על מנהיגות צבאית שהתקיימה בצד המנהיגות האזרחית של ימי שלום, ואין לדעת אם עברה מן העולם עם כינון המלוכה, או עוד לפני כן. ידועים לנו כמה תארי מנהיגות מקראיים שהם מעיקרם צבאיים, כגון קצין (שופטים י"א, ח, יא; יהושע י', כד) ונגיד (שמו"א ט', טז; י"ג, יד), אך ברבדים יותר מאוחרים של הספרות המקראית לבשו משמעות רחבה יותר, של שררה בכלל.

מק קנזי44 מציין שהתאר שרים מופיע לעתים קרובות בצירוף עם זקנים, והוא מביא את דעתו של ון דר פלוך45 ששרים היו בעלי סמכויות פיקוד, היינו המפקדים הצבאיים של השבטים, המשפחות והכפרים. הוא מוצא חפיפה מסויימת בין שרים וזקנים והשערתו היא שהשרים נבחרו מקרב הזקנים.

גם זקנים וגם שרים ידועים גם בשאר תרבויות המזרח הקדמון; התואר מחוקק, לעומת זאת, מיוחד לישראל ואין דומה לו בכנען, במצרים ובמסופוטמיה. עובדה זו מקשה על הבנת מהותו ומקורו, והנסיונות לעמוד על טיבו על סמך המקורות המקראיים, לא עלו יפה46.

אולי יש למנות עם תארי ההנהגה של השירה גם את פרעות (פסוק ב) שחלק מן הפרשנים המודרניים רואים בו מבין של מנהיגים47, בעקבות אחת הנוסחאות של תרגום הע', לדעת קצת פרשנים48 יש להבין גם את המלה "פרזון" במשמעות של הנהגה.

יש לשים לב בהקשר זה לעובדה שבשירה משמש המונח "עם" לעתים במשמעות של שבט: "זבולון עם חרף נפשו" (פסוק יח). זו כנראה גם המשמעות של עמים בבראשית מ"ט, י: "ולו יקהת עמים", שם הכוונה היא למרות שיהודה יטיל על שאר השבטים; וכן בדברים ל"ג, יט: "עמים הר-יקראו שם יזבחו זבחי-צדק" המרמז על מקדש משותף לכמה שבטים, ולא לעמי נכר. שימוש זה נתקיים גם ביהושע י"ז, יז, שם יהושע אומר לבית יוסף: "עם רב אתה וכח גדול לך", וכן בברכת יעקב למנשה ואפרים (בראשית מ"ח, יט): "ידעתי בני ידעתי גם-הוא (מנשה) יהיה לעם וגם-הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא-הגוים".

חלקים נוספים של המאמר:
עדויות היסטוריות בשירת דבורה
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : האם היתה ברית שבטים ששמה ישראל?
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ישראל של שירת דבורה
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : דגם אחר של הנהגה (פריט זה)
העדויות היסטוריות בשירת דבורה : מעמדם של השבטים
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : מבט לאחור
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : אין בשירה גינוני פולחן
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ההיתה עבודת אלילים בימי דבורה?
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : יעדי המלחמה ודרך ניהולה

הערות שוליים:
41. שהם, לדעת נות, נציגי השבטים במוסדות האמפיקטיוניה. (System, 97, 151-161).
42. והשווה אנציקלופדיה מקראית כרך ד', 812-811, ערך "מחקק".
43. חנוך רביב (מוסד הזקנים בישראל, תשמ"ג, 43) סבור שזקני גלעד לא פנו אל יפתח אלא לאחר שלא מצאו מנהיג צבאי ראוי בקרב זקני השבט, ואולם יש כאן השערה ולא מעט העולה ממקראות מפורשים. אין עדויות על תפקידים צבאיים על הזקנים בשום תקופה וראה ג. ה. דייויס (G. H. Davis, Interpreters Dictionary of the Bible, II. 72).
44. J. L. Mckenzie, The Elders in the O.T., Analecta Biblica 10 (1959), 388-406 והשווה גם R. de Vaux, Ancient Israel, London, 1961, 69-70
45. J. Van der Ploeg, Les Chests du Peuple d'Israel et leurs Titres, RB 57 (1950), 40-61.
46. על הבנת טיבם של התארים הקדומים האלה מכבידה העובדה שהמתרגמים המודרניים אינם יכולים להכריע בשאלה עם "מחקק" הוא תארו של בעל שררה, או חפץ המסמל את מרותו: כעין מטה או שרביט. Speiser, Gunkel וכן Von Rad מדברים על Skinner, Mace, Stab, Scepter אומר שמחקק הוא Staff, אבל הוא מציין שבשירת דבורה הכוונה היא למפקד. לעומת זאת הוא סבור שבבמדבר כ"א, יח וכן בתהלים ס' ט הכוונה היא למטהו של המפקד, גם Gressmann סבור שבשירת דבורה התרגום הנכון הוא Herrscher אף בבראשית יש להבין Herrscherstab.
להרמוניזציה חותר פאלק Z. W. Falk, Hebrew legal Terms, JSS 5(1960), 350-4) האומר שהשבט הוא סמל התפקיד המשפטי ונראה לו שהמלה מחקק משמשת לציון השופט עצמו וגם לתיאור שבטו. המונח "מחקק" שימש לדעתן גם במובן של שופט וגם במשמעות של מפקד. "מושך בשבט סופר" הוא לדעתו עוזר מינהלי של ה שופט. פאול ראובן (Paul Ruben, Strophic Forms in the Bible, JQR 11 (1899) 442.) רואה במחוקקים גוף מייצג של כל ישראל. הוא מנסה להבין בין נכבדי ישראל, המכונים חכמים, שרים, מחוקקים או פרעות.
נ"ה טור סיני (הלשון והספר, כרך הלשון, 482) סבור ששבט ומחקק שבמקרא מורים על שופט וסופר. והשווה גם ע. ברנר, על מטה ושבט וסיווגן הסימנטי, "לשוננו" 44 (תש"ם). 108-100.
47. Ed. Meyer, Die Israeliten und ihre Nachbarstämme, 487-496, Budde, Richter: H. W. Hertzberg, Die Bücher Josua, Richter, Ruth, 1959 (ATD); G. A. Smith, The Early Poetry of Israel, 1910, 83; H. Graetz, Das Deboralied, MGWJ 31 (1882), 193-207; J. D. Martin, The Book of Judges, 1975; P. Ruben, Strophic Forms in the Bible, JQR 11 (1899) 442.
48. G. Margoliuth, The Fifth Chapter of Judges, Exposutor, Vol. 18 (1919), 8th Ser, 207-233; Ch. Bruston, Le Chant de Debora, Etudes theol... et relig. 1927, 489-515; A. Siggin, Bemerkungen zum Deboralied, ThLZ 106 (1981), No. 9, 625-639; Sellin, Das Deboralied, Proksch Festschrift, 1931, 149-166. O. Grether, Das Deboralied, 1941; A. Weiser, Das Deboralied, ZAW 71 (1959), 67-97.

ביבליוגרפיה:
כותר: עדויות היסטוריות בשירת דבורה : דגם אחר של הנהגה
מחבר: שניצר, שמואל
תאריך: תמוז - אלול תשמ"ח , גליון ד (קטו)
שם כתב העת: בית מקרא
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית