לפני מצבות הבזלת נתגלה משטח אבן, מעין שולחן שיועד ככל הנראה למנחות. ראשי המצבות מעוגלים, החזית שטוחה ומעובדת, הגב קעור. על אחת המצבות חריתה של זוג ידיים מורמות כלפי מעלה, בתחינה. מעל לידיים במרכז, סמל של אל הירח: סהר, המסמל מצב של הירח ועיגול במרכז הסהר המסמל את הירח במלואו. השליש התחתון של המצבה חלק ללא חריתה, זה החלק שהושקע באדמה וממילא לא נראה, לכן לא חרתו עליו.
במקרא מוזכרות מצבות פעמים רבות, היחס אליהן שונה בהתאם למטרה לה שמשו. מסופר על יעקב שהציב מצבה בבית אל, היחס אל המצבה חיובי כיוון שהמשמעות שלה היא זכרון להתגלות ה' (בראשית כח, יח; בראשית לה' יד). כשהמצבות מוזכרות בהקשר לפולחן אלילי היחס שלילי, בדרך כלל נזכרות המצבות בקשר לעבודת הבעל (דברים טז, כב; ויקרא כו טו). החוק אומר שיש לנתץ את המצבות בדיוק כמו את האלילים. המצבות מוזכרות במקרא יחד עם פסל, בדומה לממצא הארכיאולוגי בחצור, שם נתגלו המצבות יחד עם פסל אל יושב (ויקרא כו, א; דברים ז ה). המצבות אמנם לא נותצו אך פסל האל נותץ והחוקרים קושרים פעולה זו עם הכיבוש הישראלי.

לקריאה נוספת:
האתר "הסודות של חצור"