הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > ממצרים לכנען
דברי הימים הוצאה לאור


תקציר
סקירה והדגמת הצורות הספרותיות השונות שמצויות בספר שמות: שירים, סיפורים ואגדות, חוקים והוראות פולחניות, רשימות ותיאורים.



מבוא לספר שמות : הצורות הספרותיות בספר שמות
מחבר: פרופ' יצחק אבישור


בספר שמות מצויות צורות ספרותיות שונות: שירים, סיפורים ואגדות, חוקים והוראות פולחניות, רשימות ותיאורים.

שירים

שירת הים (טו, א-כא), היא מן השירות העתיקות במקרא, ואמצעיה הסגנוניים והספרותיים הם מן המשוכללים והיפים בשירת המקרא (ראה להלן, במבוא לשירה זו). בספר שמות מצויים עוד שרידי שירים הבאים פה ושם בסיפורים, ומעידים כנראה על קיומה של שירת עלילה על יציאת מצרים ועל הנדודים במדבר. והרי מספר חרוזים פיוטיים כאלה:

זה שמי לעלם
וזה זכרי לדר דר (ג, טו)

ותאמר כי
חתן דמים אתה לי...
חתן דמים למולת (ד, כה)

ויט משה את מטהו על השמים
וה' נתן קלת וברד
ותהלך אש ארצה
וימטר ה' ברד על ארץ מצרים (ט, כג)

הקלות יחדלון
והברד לא יהיה עוד (שם, כט)

כי יד על כס יה
מלחמה לה' בעמלק מדר דר (יז, טז)

כה תאמר לבית יעקב
ותגיד לבני ישראל (יט, ג)

ויאמר
אין קול ענות גבורה
ואין קול ענות חלושה
קול ענות אנכי שמע (לב, יח)

ויאמר
אני אעביר כל טובי על פניך
וקראתי בשם ה' לפניך
ותנתי את אשר אחן
ורחמתי את אשר ארחם (לג, יט)

ה' ה' אל רחום וחנון
ארך אפים ורב חסד ואמת
נצר חסד לאלפים
נשא עון ופשע וחטאה
ונקה לא ינקה
פקד עון אבות על בנים
ועל בני בנים
על שלשים ועל רבעים (לד, ו-ז)

כי ה' קנא שמו
אל קנא הוא (שם, יד)

ויכס הענן את אהל מועד
וכבוד ה' מלא את המשכן (מ, לד)

שרידי שירים אלה הם חרוזים פיוטים הבנויים על-פי עקרונות השירה. תקבולת הצלעות המאפיינת את השירה המקראית ניכרת בכל חרוז וחרוז, והיא מצויה בהם לסוגיה השונים: הנרדפת, הניגודית והמשלימה. צמדי המלים, שהם אבני היסוד בבניין צלעות החרוז, מצויים בכל חרוז וחרוז, וכמה מהם רווחים גם בשירה האוגריתית העתיקה: עולם / דר דר; הלך / מטר; אהל / משכן ועוד. אף החזרה בצלעות החרוז מצויה באחדים מהחרוזים שצוטטו לעיל (לב, יח), והיא אופיינית לשירה הקדומה. בחרוזים אלה מצויות גם מלים פיוטיות ונדירות, וכן צורות דקדוקיות ארכאיות ("ותהלך", "יחדלון").

סיפורים ואגדות

אין סימני הבחן ברורים בין סיפור לאגדה. בהגדרה מכלילה ניתן לומר, שהאגדה מספרת על נושאים ועניינים שאין להם אחיזה במציאות, ואילו הסיפור עוסק בנושאים ועניינים מציאותיים. עם זאת, בסיפורים רבים שלובים מוטיבים המוגדרים כאגדתיים, ובאגדות רבות מצוי גרעין היסטורי ריאלי. האגדה והסיפור במקרא ממלאים את התפקיד, שמילאו המיתוס והאפוס בספרות המזרח הקדמון. המיתוס והאפוס כיצירות ספרותיות שלמות נעדרים לגמרי מן הספרות שכונסה במקרא, אך אין הדבר מעיד שלא היו כלל יצירות מסוגים אלה בקרב ישראל. ייתכן שהאמונה המונותיאיסטית סילקה את היצירות, שיסודן אלילי מובהק. אך הדחייה לא היתה מוחלטת, שכן עקבות ששרדו במקרא מעידים, שמיתוסים – וביניהם המיתוס על בריאת העולם ועל מלחמת ה' בים ובעוזריו – ואפוסים, ביניהם כנראה אפוס על יציאת מצרים, היו קיימים בישראל. משוררים ונביאים, חכמים וסופרים, ידעו על קיומם, רמזו עליהם ואף ציטטו מהם בתוך דבריהם, או השתמשו בהם כאבני בניין ליצירות ספרותיות אחרות, כסיפור ואגדה.

האגדה היא מסורת עממית עתיקה ופיוטית, העוסקת בדמויות ובמאורעות מן העבר. האגדה שואבת מן המסורת ומוסיפה עליה מן הדמיון דברים הרחוקים מן ההיגיון האנושי – כדי לשמח ולהלהיב, לנגוע אל הלב ולהביא לידי הזדהות. ראשית האגדות במסורת שבעל-פה, שעבר מדור לדור, מן האב לבנו ומן המספר לשומעיו. לעומת זאת, הסיפור הוא היסטורי בעיקרו. מקובל להבחין בין הסיפור ההיסטורי-העממי ובין הסיפור הספרותי המשוכלל, מעשה ידי אמן.

בספר שמות מצויים הסיפורים ההיסטוריים-עממיים והאגדות. סיפורים בעלי מוטיבים אגדתיים הם: סיפור לידת משה (ב, א-ו); סיפור "חתן דמים", שיש בו שריד מיתי מובהק (ד, כד-כו); סיפור מכות מצרים (ז, ח – יב, לו); סיפור קריעת ים-סוף (יד); סיפור מי מרה (טו, כב-כז); סיפורי המן והשלו (טז); סיפור מסה ומריבה (יז, א-ז); סיפור מעמד הר סיני (יט). הסיפורים העממיים-היסטוריים הם: סיפורי שעבוד מצרים (א; ה); סיפורי מסע בני-ישראל במדבר ומלחמתם בעמלק (יז, ח-טז); סיפור המפגש עם יתרו (יח). מתייחד לעצמו סיפור מעשה העגל (לב-לד), נשתלבו בו יסודות שונים ונשתכלל מבנהו הספרותי (על כל הסיפורים האלה ראה מבואות מפורטים במקומם).

חוקים והוראות פולחן

בספר שמות נמצאות יחידות ספרותיות שלמות, שהן גושי חוקים או הוראות פולחניות. גושי החוקים בספר שמות מרוכזים ב"עשרת הדיברות" (כ, א-יג), ב"ספר-הברית הגדול" (כ; כב-כג) וב"ספר-הברית הקטן" (לד, יב-כו). הוראות פולחן נמצאות בדין פסח מצרים (יב, א-כ) ובדין פסח דורות (שם, מג-מט), בדיני הבכורות (יג, א-טז) ובדיני המשכן (פרקים כה-מ). אף-על-פי שחוקים והוראות פולחן אינם סוגים ספרותיים מובהקים, הרי הם בנויים בשיטה ספרותית משוכללת, ודפוסי השירה והסיפור ניכרים בהם. ב"ספר הברית" במיוחד מצאנו תקבולות והקבלות, חזרות והדגשות (כדרך היצירה הספרותית).

רשימות ותיאורים

בספר שמות נמצאים גם רשימות ותיאורים. הרשימות הן: רשימת שבטי ישראל שבראש הספר (א, א-ז) ורשימת תולדותיהם של יוצאי מצרים (ו, יד-כה). התיאור המפורט המצוי בספר הוא התיאור הטכני של הקמת המשכן וכליו. אך גם ברשימות ובתיאורים אלה ניכרים היטב האמצעים הספרותיים. הרשימה שבפתח הספר, הפותחת בצורה כרוניקאלית, מסתיימת בצורה פיוטית חגיגית, בסגנון המשופע במלים נרדפות ובגיבוב דברים. גם תיאור המשכן, עם כל היותו תיאור טכני מדויק, יש בו דפוס סגנון ספרותי; כל התיאור בנוי על עיקרון סגנוני של צו וביצועו. החזרה בביצוע הצו אינה מילולית, אלא היא באה בגיוונים סגנוניים וספרותיים.

לחלקים אחרים של המאמר:
מבוא לספר שמות : המבנה הספרותי של ספר שמות והרכבו
מבוא לספר שמות : הרכב הספר לפי "השערת המקורות"
מבוא לספר שמות : הרכב ספר שמות לפי "השערת המסורות"
מבוא לספר שמות : ההיבט ההיסטורי - כניסת שמיים מערבים למצרים
מבוא לספר שמות : ישראל במצרים - הרקע ההיסטורי
מבוא לספר שמות : הדי מאורע יציאת מצרים בנביאים ובכתובים
מבוא לספר שמות : הצורות הספרותיות בספר שמות (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: מבוא לספר שמות : הצורות הספרותיות בספר שמות
מחבר: אבישור, יצחק (פרופ')
שם  הספר: עולם התנ"ך
עורך הספר: הרן, מנחם  (פרופ')
תאריך: 1983-1996
בעלי זכויות : דברי הימים הוצאה לאור
הוצאה לאור: דברי הימים הוצאה לאור
הערות: 1. ‫מאושר על-ידי משרד החינוך והתרבות.
2. האנציקלופדיה מורכבת מ- 24 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. מתוך הכרך שמות בעריכת פרופ' שמריהו טלמון.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית