עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > ממצרים לכנען
דברי הימים הוצאה לאור


תקציר
הצגת "השערת המקורות" להרכבו של ספר שמות. לפי גישה מחקרית זו מורכב ספר שמות משלושה מקורות שונים: המקור היהוהיסטי (שבו משמש השם "יהוה"), האלוהיסטי (שבו משמש השם "אלהים") והכהני. במאמר מספר זיהויים של מקור הפרקים לפי שיטה זו, ופרוט של הבעיות העולות מממנה.



מבוא לספר שמות : הרכב הספר לפי "השערת המקורות"
מחבר: פרופ' יצחק אבישור


"השערת המקורות" באה למיין את החומר הרבגוני שכונס בספר שמות על-פי מרכיביו. שיטה זו רואה את ספרי התורה בכללותם כמורכבים מארבעה מקורות – ספר דברים; שני מקורות המונחים ביסוד הספרים בראשית, שמות ובמדבר "המקור האלוהיסטי" (שבו משמש השם "אלהים"), ו"היהויסטי" (שבו משמש השם "יהוה"), וספר ויקרא "הכוהני". המקורות נבדלים זה מזה בשימוש בשמות האלוהים, בענייני לשון וסגנון ובאידיאות הדתיות והמוסריות שבהם. מכאן שהם נבדלים גם במוצאם מחוגי יוצרים שונים ובזמן חיבורם. הם נוסחים מקבילים של סיפור קורות האבות וקורות ישראל. "המקור היהויסטי" פיוטי יותר מן "האלוהיסטי", ורעיונותיו הדתיים-מוסריים מפותחים פחות. יש אומרים, כי מוצא "המקור היהויסטי" מממלכת יהודה, ואילו מוצא "המקור האלוהיסטי" מאפרים ושבטי הצפון. קבצים ספרותיים נתגבשו כאן וכאן כדי מקורות בעלי תווי-היכר ייחודיים של אידיאות, סגנון ולשון. משערים ששני מקורות אלה חוברו במאה י' או ט' לפה"ס, ואוחדו במערך סיפורי אחד בסוף מאה ח' לפה"ס – אחרי חורבן שומרון. לעומת זאת, "המקור הכוהני" כולל חוקים, תולדות ורשימות כרונולוגיות וכן סיפורים בודדים ותוספות לסיפורים שבמקור היהויסטי והאלוהיסטי. מוצאו מחוגי הכוהנים במקדשי ישראל, וזמן חיבורו במאה ו'-ה' לפה"ס.

בספר שמות משייכים למקור "היהויסטי" סיפורים שמוצאם מרצף סיפורי, שתיאר את מאורעות השעבוד, יציאת מצרים והנדודים במדבר; וכן את "ספר-הברית הקטן" (לד א-כח). למקור "האלוהיסטי" משייכים חלק אחד מן הסיפורים, שהיו פעם כלולים באותו רצף סיפורים – יחד עם "שירת הים", "עשרת הדיברות" ו"ספר-הברית הגדול". למקור "הכוהני" משייכים את דיני הפסח (יב), רשימת יורדי מצרים ויוצאי מצרים, תיאור הקמת המשכן וכליו, וכן קטעי סיפורים ושברי פסוקים שנשתקעו בתוך המערכות הללו. סוברים, למשל, כי פרק א מורכב משלושת המקורות: המקור "הכוהני": א-ה, ז, יג-יד; המקור "האלוהיסטי": טו-כa, כא-כב; המקור "היהויסטי": ו, ח-יב, כb.

הוא הדין לגבי פרק ב. לעומת זאת, פרקים ג-ה מורכבים רק מן המקור "היהויסטי" ו"האלוהיסטי", ואילו הפרקים ז-יד משלושת המקורות. "שירת הים" (פרק טו) היא מן המקור "האלוהיסטי", והסיפורים מפרק טו, יט-יט, כה מורכבים משלושת המקורות. הפרקים כ-כג הם מן המקור "האלוהיסטי", ופרק כד מורכב משלושתם. הפרקים כה-לא הם מן המקור "הכוהני", סיפור העגל בפרקים לב-לד מורכב שוב משלושת המקורות, והפרקים לה-מ הם מן המקור "הכוהני". על שיטה זו קמו עוררין, שכן היא מפוררת לעתים פרקים ויחידות ספרותיות קטנות יותר, ואף פסוקים וחלקי פסוקים, ומחלקת אותם בין המקורות. מפירורים אלה קשה להרכיב סיפור שלם או רצף סיפורים. אף עקרון ההבחנה על-פי השמות האלוהיים אינו עומד תמיד לשיטה זו, ועל פי רוב ההבדלים הסגנוניים והלשוניים אינם הבדלים כלל.

לחלקים נוספים מתוך מאמר זה:
מבוא לספר שמות : המבנה הספרותי של ספר שמות והרכבו
מבוא לספר שמות : הרכב הספר לפי "השערת המקורות" (פריט זה)
מבוא לספר שמות : הרכב ספר שמות לפי "השערת המסורות"
מבוא לספר שמות : ההיבט ההיסטורי - כניסת שמיים מערבים למצרים
מבוא לספר שמות : ישראל במצרים - הרקע ההיסטורי
מבוא לספר שמות : הדי מאורע יציאת מצרים בנביאים ובכתובים
מבוא לספר שמות : הצורות הספרותיות בספר שמות

ביבליוגרפיה:
כותר: מבוא לספר שמות : הרכב הספר לפי "השערת המקורות"
מחבר: אבישור, יצחק (פרופ')
שם  הספר: עולם התנ"ך
עורך הספר: הרן, מנחם  (פרופ')
תאריך: 1983-1996
בעלי זכויות : דברי הימים הוצאה לאור
הוצאה לאור: דברי הימים הוצאה לאור
הערות: 1. ‫מאושר על-ידי משרד החינוך והתרבות.
2. האנציקלופדיה מורכבת מ- 24 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. מתוך הכרך שמות בעריכת פרופ' שמריהו טלמון.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית