הסדרי נגישות
עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים
עופרים


תקציר
על המצאת הגפרור, שאיפשר שימוש יותר בטוח ומבוקר באש.



גפרור : שנת 1680
מחבר: ביל יאנה


במשך אלפי שנים השתמשו בני אדם באש מבוקרת לשינוי סביבתם, עוד לפני גילוי אמצעים כימיים להבערת אש. בתקופה מסוימת, זמן רב לפני ההיסטוריה המדווחת, בחלקים שונים בעולם, למדו בני האדם כיצד להבעיר אש, תחילה באמצעות חיכוך שני מקלות זה בזה, ומאוחר יותר (וקל יותר), באמצעות צור ופלדה.

עם זאת, רק בשנת 1680 גילה רוברט בויל האנגלי (1627-1691), כי אם ישופשפו זה בזה זרחן וגופרית, הם יתפרצו בלהבה מיידית. הוא היה משוכנע כי הלהבה נוצרת לא מן החיכוך, אלא מדבר מה בטבעם של הזרחן והגופרית עצמם, וכך חשף את העיקרון, שבסופו של דבר, הוביל אל הגפרור המודרני. בתחילת המאה התשע עשרה, פותחו באירופה אמצעים רבים להצתת אש. מקצתם היו בשילוב של בויל, זרחן וגופרית, ואילו אחרים כללו מימן גזי, ואולם כולם היו מסורבלים ומסוכנים.

בשנת 1827 הפיק רוקח אנגלי בשם ג'ון ווקר, "מקלות מגופרית על-תחמוצתית", בגודל עצום של רגל (91 ס"מ), הנחשבים לאבותיו של הגפרור המוכר לנו כיום. גפרורי גופרית קטנים שווקו לראשונה בגרמניה בשנת 1832, אך היו מסוכנים ביותר. בעיה זו נותרה, עד להמצאת הזרחן האמורפי (האדום) בשנת 1845. קרל לינדסטרום משוודיה הציג לראשונה את הגפרורים ה"בטוחים" העשויים זרחן אדום בשנת 1855.

ביבליוגרפיה:
כותר: גפרור : שנת 1680
שם  הספר: 100 המצאות ששינו את העולם : אנציקלופדיה
מחבר: יאנה, ביל
עורכת הספר: סופר, ניצנית
תאריך: [2000]
הוצאה לאור: עופרים
הערות: 1. עברית: מיה גולן.
2. יועץ לעריכה מדעית: מורטון גרוסר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית