שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ייחוס תכונות אנושיות לה'

בספר תהילים כמו במקרא כולו מייחסים לה' תכונות אנושיות. רק על ידי תיאור כזה יכול האדם בן התמותה לתפוס את הנצחיות והאין סופיות של האל.

מקום משכנו של ה' מתואר כמצוי בשמים: "משמים הביט ה' ראה את-כל-בני האדם. ממכון-שבתו השגיח אל כל-ישבי הארץ" (תהילים ל"ג, יג-יד). נושא זה חוזר בתהילים ק"ב, כ; קט"ו, טז ועוד⁸⁹.

במקום משכנו של ה' עומד כיסא המשפט: "ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם" (תהילים י"א, ד). בדומה לכך מתואר בתהילים ק"ג, יט כיסא מלכותו של ה' בשמים. כיסא ה' בהקשר למלכותו נזכרים גם בתהילים מ"ה, ז; מ"ז, ט; צ"ג, א-ב.

כיסא האל מופיע גם בכתבי אוגרית. במיתוסים כנעניים אלה מתוארים אלים כיושבים על כיסא הנמצא לפעמים בארץ ולעתים בשמים "יעלה בעל למרומים בן דגון לשמים. ישב בעל כסאו בן דגון על מושבו"⁹⁰.

כמקום מושבו האלוהי בחר ה' את ציון: "כי-בחר ה' בציון אוה למושב לו. זאת-מנוחתי עדי-עד פה אשב כי אותיה". (תהילים קל"ב, יג-יד). במקומות שונים בספר תהילים אנו מוצאים את הזכרת העובדה שה' בחר בהר ציון הקדוש כמקום מושבו⁹¹. המיתוסים הבבליים והכנעניים מספרים שהאלים גרים בהרים גבוהים. אל הכנעני גר בירכתי צפון על הר גבוה. אנו המסופוטמי יושב גם הוא בצפון על ראש הר גבוה. הרי כזה נחשב בדרך כלל כיוצא מטבור הארץ ומגיע לשמים. הוא טבור העולם כולו⁹². הר ציון מתואר בתהילים מ"ח, ג: "יפה נוף משוש כל-הארץ הר-ציון ירכתי צפון קרית מלך רב". הביטוי ירכתי צפון מציין כאן כנראה מקום גיאוגרפי של ציון ביחס לעצמה, אם נפרש את המלה צפון כאחת מארבע רוחות השמים⁹³. אולם גסטר קושר ביטוי זה עם ירכתי הצפון המיתולוגי שבכתבי אוגרית⁹⁴.

בתהילים י"ח, יא כתוב: "וירכב על-כרוב ויעף וידא על-כנפי-רוח", ובפסקה אחרת אנו קוראים "שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו" (תהילים ס"ח, ה). באופן דומה מתאר המשורר בתהילים ק"ד, ג בצורה פיוטית את ה' "השם-עבים רכובו המהלך-על כנפי-רוח". תמונה זו בשינויים קלים נמצאת בתהילים ס"ח, יח, לד. המרכבה האלוהית מצויה אף היא בכתבי אוגרית. בעל נקרא רוכב ערפת – ערבות. מרכבתו אף היא מרכבת עננים.

תהילים פ"ט, טו דן "בתכונות המוסריות" של ה': "צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך". חסד ואמת מתוארים כשליחי ה' הרצים לפניו. לדעת גסטר⁹⁵ לפנינו שארית לאמונה שזוגות של מלאכים מלוים את האלים. כך הדבר בעלילת גלגמש וכן בא זוג שליחים של ים לפני אל, בעלילת בעל הכנענית.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : עלילת הבריאה
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : תפיסת העולם
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : השאול
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אלמות ונעורים נצחיים
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אספת האלים
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ייחוס תכונות אנושיות לה' (מאמר זה)
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ספר הגורל וספר החיים

הערות:
89. וכן תהילים י"ד, ב; נ"ז, ד; ס"ח, לה; ע"ג, כה; פ', טו; ק"ב, כ; קט"ו, טז; קב"ג, א.
90. עיין פטון, כנ"ל, ע' 18.
91. תהילים כ', ג; מ"ג, ג; ע"ח, נד; פ"ז, ד; צ"ט, ט.
92. עיין גסטר, טספיס, ע' 183.
93. עיין פטון, כנ"ל, ע' 19.
94. עיין גסטר, טספיס, ע' 452.
95. עיין גסטר, כנ"ל, ע' 158.