במיתוסים של המזרח הקדום אנו מוצאים את האמונה באלמות. גלגמש יוצא לחפש חיי נצח, אך לא משיגם. ענת הציעה לתת לאקהת חיי נצח תמורת קשתו, אך אקהת מסרב80. שאריות לאמונה זו קיימות לדעת החוקרים גם בספר תהילים81. אולם ספק אם תהילים מ"ט, טז: "אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה" הוא רמז לחיי נצח. עוד פחות בטוח הדבר לגבי תהילים ע"ג, כד: "בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני", מאחר שלמושג כבוד במקרא אין המובן של החיים לאחר המות.
כן קיימת במזרח הקדום אמונה בנעורי נצח, שאפשר להשיגם על ידי התחדשות, כשם שעושים זאת הנחש והנשר על ידי השלת העור או הנוצות. רעיון זה נמצא בסיפור הבבלי "נוצות מושאלות"82. חידוש הנעורים כנשר מוזכר גם בתהילים ק"ג, ה: "המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי".
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : עלילת הבריאה
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : תפיסת העולם
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : השאול
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אלמות ונעורים נצחיים (מאמר זה)
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אספת האלים
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ייחוס תכונות אנושיות לה'
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ספר הגורל וספר החיים
הערות:
80. אקהת 25-38 II, vi, על פי דריבר כנ"ל.
81. תהילים מ"ט, ט מזכיר באירוניה את אלה אשר משליכים יהבם על העושר וחושבים שיחיו לעולם. הפסוק הבא מזכיר להם שלא יחיו לנצח.
82. עיין גסטר, כנ"ל, ע"ע 71-80.
