עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפורי הראשית ומיתוסים מקבילים
החברה לחקר המקרא בישראל


תקציר
תפיסת העולם בספר תהלים דומה לתפיסת העולם במזרח הקדום. העולם נתון בין מים עליונים ומים תחתונים. הרקיע מפריד בין המים העליונים ובין העולם. האל שומר שהמים התחתונים לא יציפו את העולם. הארץ מוקפת הרים גדולים ובמרכזה- מקום מקודש.



שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : תפיסת העולם
מחברת: יהודית דישון


תפיסת העולם כפי שהיא משתקפת בספר תהילים דומה לתפיסת העולם של כל העמים במזרח הקדום53. לפי תפיסה זו מוקף העולם מים מכל עבריו. מים נמצאים מעל הארץ ומתחת לארץ. רעיון זה מובע אף בתהילים קל"ו, ו: "לרקע הארץ על המים... "54 העמים הקדמונים האמינו כי הארץ נשענת על עמודים הנקראים בעברית מוסדות. "ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך ה' מנשמת רוח אפך" (תהילים י"ח, טז). גם עמודי יכין ובועז במקדש שלמה מסמלים תפיסה קוסמית זו. מתחת לארץ נמצאת השאול, ארץ המתים55. מעל לארץ קבועים השמים אשר מפרידים בין המים העליונים לבין הארץ. רעיון זה מובע בתהילים קמ"ח, ד-ו: "הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים. יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו. ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור". תפקיד השמים למנוע בעד המים העליונים מלחדור לארץ. לשמים יש פתחים הנקראים דלתות והן נפתחות רק על ידי צו אלוהי: "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח" (תהילים ע"ח, כג). במיתוס הבבלי סגורים השמים לא על ידי דלתות אלא על ידי מנעולים56. השמים מכונים לעתים רקיע, כלומר הם תוארו כרצועת מתכת רקועה. במקומות אחרים השמים מתוארים כבגד או כמעיל: "עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה" (תהילים ק"ד, ב). השמים מדברים ומשבחים את ה': "השמים מספרים כבוד-אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע" (תהילים י"ט, ב). בטכסט האוגריתי בדומה לתהילים לא רק השמים וגרמי השמים מדברים אלא גם העצים והאבנים57.

הארץ מוקפת הרים עצומים וגדולים הנקראים בתהילים הררי אל (תהילים ל"ו, ז). במיוחד מצוין אחד מהרים אלה בתהילים ס"ח, טז: "הר אלהים הר-בשן הר גבננים הר-בשן". הר ציון נחשב בדרך כלל כמקום מושבו של ה', כהר הקדוש של האל58, הוא טבור הארץ. מושג הר קדוש או עיר קדושה הנחשבת כטבור העולם ידועה לנו מהמיתוסים של המזרח הקדום. בדומה לכך חשבו הבבלים שבבל היא טבור העולם. היוונים ראו את דלפי כמרכז העולם. למצרים היה הר קדוש שנחשב כטבור העולם59.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : עלילת הבריאה
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : תפיסת העולם (מאמר זה)
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : השאול
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אלמות ונעורים נצחיים
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אספת האלים
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ייחוס תכונות אנושיות לה'
שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : ספר הגורל וספר החיים

הערות:
53. עיין ג'מס, כנ"ל, ע' 217, תמונה 11.
54. וכן ראה תהילים כ"ד, א-ב.
55. עיין להלן על השאול.
56. השווה גונקל, כנ"ל, ע' 37.
57. עיין עוד תהילים י"ט, ב-ו; קמ"ח, ד. וכן ראה פטון כנ"ל, ע' 24.
58. תהילים כ"ד, ג; מ"ג, ג; ע"ח, סה-סט.
59. עיין ג'מס, כנ"ל, ע"ע 211-113.

ביבליוגרפיה:
כותר: שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : תפיסת העולם
מחברת: דישון, יהודית
שם  הספר: פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל : ספר ה' : לזכר שמואל דים ז"ל
עורכי הספר: בר-דרומא, חיים  (ד"ר) ; גבריהו, חיים מ.י.
תאריך: תשי"ח
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל; קרית ספר
הערות: 1. לא הצלחנו לאתר את בעלי זכויות היוצרים לפריט. במידה ויאותרו בעלי הזכויות, נפנה אליהם לקבל את הרשאתם.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית