עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה
מוסד ביאליק


תקציר
תעתיק, פענוח והסבר של חרס 4 מחרסי לכיש. החרס הוא מכתב שבו צרור ידיעות קצרות שהדרמטית בהם: "אל משואות לכיש נחנו שומרים אפס כי לא נראה את עזקה" ניתנת להתפרש כעדות על נפילת עזקה.



לכיש, מס' 4
מחבר: פרופ' שמואל אחיטוב


המכתב קל להבנה מקודמו אבל עבורנו גם הוא מלא סתומות, שגלויות היו לכותבים. שם המוען והנמען לא נזכרו במכתב, אבל לפי הכתב הזהה לשאר המכתבים נראה שהיו אלה הושעיהו ויאוש. המכתב כולל צרור ידיעות קצרות: ביצוע כללי של כל מה שנצטווה לעשות; כתב על הדלת; הודעה בעניין בית הרפד; ידיעה בעניין סמכיהו; "אל משאת לכיש נחנו שומרים".


5

ישמע. יהו[ .....]י עת כים
שמעת טב. ועת ככל אשר שלח אדני
כן. עשה עבדך כתבתי על הדלת ככל.
אשר שלח[ .....]לי. וכי שלח א
דני. על דבר בית הרפד אין שם א
דם וסמיכהו לקחה. שמעיהו ו
יעלהו. העירה ועבדך. אי[
י[ .....] שלח שמה אתה עו[


יַשְׁמִעַ יהו[ה אֶת אֲדֹנִ]י עַתָּ כַּיֹם
שְׁמֻעַת טֹב. וְעַתָּ כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח אֲדֹנִי
כֵּן עָשָׂה עַבְדְּךָ, כָּתַבְתִּי עַל הַדֶּלֶת כְּכֹל
אֲשֶׁר שָׁלַחְ[תָּ אֵ]לַי. וְכִי שָׁלַח אֲ
דֹנִי עַל דְּבַר בֵּית הָרֶפֶד אֵין שָׁם אָ
דָם. וּסְמַכְיָהוּ, לְקָחֹה שְׁמַעְיָהוּ וַ
יַעֲלֵהוּ הָעִירָה. וְעַבְדֵּךָ אֵינֶ[נִּ]
י שֹׁלֵחַ שָׁמָה אֹתֹה עוֹ[ד הַיֹּם]

הצד האחורי

הצד האחורי

10

כי אם. בתסבת, הבקר.[
וידע כי אל משאת לכש נח
נו שמרם ככל האתת אשר נתן
אדני. כי לא נראה את עז
קה


כִּי אִם בִּתְסִבַּת הַבֹּקֶר [אֶשְׁלָחֵהוּ]
וְיֵדַע כִּי אֶל מַשֻּׂאֹת לָכִשׁ נַחְ
נוּ שֹׁמְרִם כְּכֹל הָאֹתֹת אֲשֶׁר נָתַן
אַדְנֵי, כִּי לֹא נִרְאֶה אֶת עֲזֵ
קָה.

1-2. נוסחת הברכה חליפית, במהותה אינה שונה משאר ברכות.

ועת ככל אשר שלח אדני כן עשה עבדך – נראה שיש כאן הודעה כללית על ביצוע כל מה שפקד עליו הממונה עליו, ולהלן יפרט מה עשה.
כתבתי על הדלת – התיבה דלת סובלת שני פירושים, האחר כמשמעה בימינו (השווה שמ' בא, ו): "והגישו אל הדלת או אל המזוזה"). כתיבה על הדלת תהיה מוזרה. אמנם נאמר על דברי התורה "וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך" (דב' ו, ט; יא, כ). ואם זה מתן אות על הדלת, אפשר רק שקשה ללשון כת"ב להלום ציון אות שהוא התויית תו (ראה שמ"א כא, יד). לעניין כתיבה ראוי יותר לתפוס דלת כעמודה במגילת ספר כמו שנתפרש ביר' לו, כג על מגילת הנבואות של ירמיהו ששרפה יהויקים: "ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש" וכו'.
בית הרפד – נראה ששם מקום הוא דוגמת השמות רפידים וארפד.
אין שם אדם – או שהמקום עזוב, או שהמבוקש איננו.
וסמכיהו לקחה שמעיהו ויעלהו העירה – לסמכיהו תפקיד סביל: הוא מועלה העירה (לירושלים?), האיש הפעיל הוא שמעיהו. אפשר שהיה ממונה על סמכיהו, או אף שנשלח להביאו. ללשון השווה יר' לט, ה: "...ויקחו אותו ויעלוהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה" (השווה גם יהו' ז, כד: "ויקח יהושע את עכן בן זרח... ויעלו אתם עמק עכור").
ועבדך אינ[נ]י שלח שמה אתה עו[ד הים] – טור-סיני קרא: "ועבדך אדני ישלח שמה איהו" – ופירושו: ועבדך, אדני, ישלח שמה איהו, הוא יכתוב לבקש את סמכיהו. תיבת "אדני" באה כפנייה מוסגרת באמצע המשפט. אולברייט קרא בדומה לקריאה שלמעלה, רק ששינה מעט בקריאת המחצית השנייה של שו' 7: "... את [.] הע[.] העד[ם. הים]", (ולפיכך השלים בסוף שו' 8 "[אשלחם]"). הקריאה שלמעלה נשענת על הצעתו של קרוס, המבוססת על כך שאפשר לראות גם את שרידי האות ו"ו לפני השבר. לשיטתו טוען השולח שאינו יכול לשלוח את סמכיהו, כי לקחו שמעיהו, אבל מחר ישלחנו. אלא שהתמיהה לא נסתלקה: אם שמעיהו לקח את סמכיהו והעלהו העירה, כיצד זה יוכל הכותב לשלוח אותו מחר?
כי אם בתסבת הבקר (אשלחהו] – עדיף על 'כי בתסבתה בקר'. היו שפירשו 'תסבת הבקר', סיבוב הבוקר, ביקורת הבוקר. אבל נראה יותר לפרשו בעלות הבוקר.
וידע כי אל משאת לכש נחנו שמרם וכו' – משאת אפשר לקרוא גם משאֵת, השווה שופ' כ, מ: "והמשאת החלה לעלות... עמוד עשן". נראה ביותר שכוונת הכותב לשמירת קשר על-ידי איתות, אם במשואת אש בלילה (השווה משנה ראש השנה ב, ב-ד) ואפשר לקרוא בלשון רבים, או בלשון יחיד משאת, או שמדובר באותות בעשן – משאת. ואפשר ששניהם אחד. שזה הוא הפירוש הנכון נראה מהמשך הדברים: "ככל האתת אשר נתן אדני".
כי לא נראה את עזקה – או: "כי לא נראה את עזקה". הפירוש הדרמטי יותר הוא שעזקה נפלה ואין רואים את "את עזקה". פירוש פשוט יותר: ממקומו של הכתוב אין לראות את עזקה, או את אֹת עזקה. הגרסה אֹת עזקה, הולמת יותר את הפירוש הדרמטי.

ביבליוגרפיה:
כותר: לכיש, מס' 4
שם  הספר: אסופת כתובות עבריות : מימי בית ראשון וראשית ימי בית שני
מחבר: אחיטוב, שמואל (פרופ')
תאריך: 1992
הוצאה לאור: מוסד ביאליק
הערות: 1. בתחתית השער: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
2. מתוך ספריית האנציקלופדיה המקראית. ז.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית