עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מלחמות ישראל > מלחמת העצמאות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים


תקציר
במהלך מלחמת העצמאות אושרה הפעלת תכנית ד' במטרה להשתלט על כל השטח של המדינה היהודית, שנקבע על-פי החלטת האו"מ. התכנית התבססה על יוזמה התקפית של הכוח היהודי להשתלטות על הדרכים ולכיבוש ערים מעורבות. נערכו מספר פעולות: מבצע נחשון שבו נפרצה הדרך לירושלים והשתלטות על ערים מעורבות: טבריה, חיפה, יפו וצפת.



הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון (אפריל 1948)
מחברים: חיה רגב; ד"ר אביגיל אורן


במארס 1948 אושרה הפעלת תכנית ד' במטרה להשתלט על כל השטח של המדינה היהודית, שנקבע על-פי החלטת האו"מ. התכנית קישרה בין יעדים מדיניים לבין יעדים צבאיים.
התכנית התבססה על יוזמה התקפית של הכוח היהודי להשתלטות על הדרכים ולכיבוש ערים מעורבות. מאישור התכנית ועד להכרזת המדינה נערכו מספר פעולות:
• מבצע נחשון, שבו נפרצה הדרך לירושלים
• הדיפת מתנדבי קאוקג'י בקרבות משמר-העמק
• השתלטות על ערים מעורבות, כמו: יפו, טבריה, חיפה וצפת (אפריל 1948)

במהלך הפעלת תכנית ד' החלה בריחה המונית של ערביי ארץ-ישראל מערים מעורבות לערים ערביות (נצרת ועכו) ולמדינות ערביות. לאור המידע על פלישה של מדינות ערב עודכנו מטרות התכנית לשם הדיפת הפלישה.

על מבצע נחשון (אפריל 48)

"הכרח היה לפרוץ את הדרך לירושלים – ויהי מה.
על כוח מסוים, אשר רוכז מספר ימים קודם-לכן לשם סיוע לשיירת נבי-דניאל, הוסיפו עתה אנשים וציוד, והוא הועמד על 400 אנשים. מספר זה עלה על כל מה שרוכז על ידינו קודם לכן לשם פעולה יזומה אחת, אולם לא היה בו עדיין כדי להכריע.
או-אז, נתקבלה בישיבת-לילה בביתו של יושב-ראש הנהלת הסוכנות, ב-1 באפריל 1948, ההחלטה הגורלית: לרכז כוח מזוין בן 1500 איש למבצע שמגמתו לפרוץ את מצור ירושלים; המבצע הראשוני הזה זכה בשם 'נחשון'.
החידוש הגדול ב'מבצע נחשון' היה – כפי שהגדיר זאת ראש המפקדה הארצית של ה'הגנה' – ב'העזה לחשוף חזיתות מכוח אדם ונשק', לסכן נקודות אחרות כדי ליצור נקודת-כובד אחת מכרעת: ההעזה להחליט על הסיכון הזה מתוך ההכרח ולשם הסיכוי. העזה זו חוללה החלטה נחרצת... גמרנו אומר להפעיל כוח של שלושה גדודים במבצע אחד."

© מתוך: ישראל, צבא, מטכ"ל, ענף היסטוריה. (1959). תולדות מלחמת הקוממיות.
מערכות. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

בעיות חימוש במבצע נחשון

י' אבידר, שהיה אחראי בנושאי הספקה, מתאר את "מבצע נחשון" מנקודת מבטו:

"לשם חימושם של הגדודים והיחידות האחרות שהוקצו 'למבצע נחשון' בכמויות סבירות, היה עלי ל'הפשיט' את החטיבות האחרות ממחצית חימושן, שהיה דל בלאו הכי, ולרכזו למבצע.
כאשר יצא מלשכתי מפקד חטיבת 'קרייתי' בארבע לפנות בוקר, היה חיוור כסיד, שכן נאלצתי להעביר מחטיבתו את מרבית הרובים והמקלעים, ולהשאיר ברשותו את רובי הנוטרים וחימוש נוסף כלשהו בלבד...
לאושרנו הגיע באותו לילה... המטוס המיוחל הראשון של "בלק 1" (הכינוי למבצע הטסת הנשק מצ'כוסלובקיה ארצה), ובו המשלוח הראשון של הנשק הצ'כי. מבֶּטֶן המטוס פורקו, באישון לילה 200 רובים ו-40 מקלעים קלים עם תחמושת 7.92 מ"מ.
למחרת היום עמדה להגיע אוניית-הרכש "נורה", שנשאה עמה את החלק העיקרי של הנשק הצ'כי: 4,300 רובים ו-200 מקלעים קלים, ועמם כחמישה מיליון כדורים."

© מתוך: אבידר, יוסף (1970). בדרך לצה"ל : זיכרונות.
מערכות. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

פקודת יום למבצע נחשון

‏‏לכל יחידות החיל

מטה חיל "נחשון"

פקודת יום
(מרס 1948)

לוחמי החיל!
האויב הטיל מצור על ירושלים, ברצותו להרעיב ולהכניע את יהודי בירתנו ומגיניה.
כוחות ההגנה לחטיבותיה השונות התלכדו לפרוץ את טבעת המצור ולספק את הדרוש לעיר.
לאחר שבוע של קרבות שנסתיימו בכיבושי מספר בסיסי מפתח של האויב, בהשתלטות כוחותינו על משלטים השולטים על הדרך, ניגשים אנו למאמץ מחודש לשם הזרמת האספקה בחיפוי יחידותינו לאורך כל הקו.
מטה הפעולה סמוך ובטוח שכל לוחם וכל יחידה ומאות הנהגים אשר הצטרפו למערכה, יעשו כמיטב יכולתם להשגת המטרה.
נצפון בלבנו את זכר חברינו אשר נפלו חללים במערכה זו, קורבנם לא לשווא היה.
ירושלים הייתה עברית ותישאר עברית ואנו מגיניה

מטה חיל "נחשון"

השתלטות על הקסטל ( 8-3 באפריל 48)

בפסגת הקסטל היה כפר ערבי, ששימש מרכז לפעולות של הערבים. הם עסקו בעיקר בהתקפה על שיירות שניסו להגיע לירושלים הנצורה. הקרבות המכריעים על הקסטל נערכו במסגרת "מבצע נחשון".
במהלך הקרבות עבר הקסטל מיד ליד. באחד הקרבות התקדמו עבד אל-קאדר אל-חוסייני ואנשיו אל הלוחמים היהודים, בחושבם, בטעות, שאלה הם אנגלים. בקרב היריות שהתפתח נהרג אל-חוסייני. מותו של המפקד יצר חילוקי דעות בין הלוחמים הערבים והם עזבו את המקום.
יחידת הפלמ"ח שהגיעה למחרת מצאה את המקום ריק והשתלטה על הקסטל.

סיוע בריטי לערבים (אפריל 1948)

בריטניה הודיעה לאו"מ, שהיא רואה עצמה אחראית לסדר בארץ עד לפינוי הסופי. עם זאת לא פעלו הכוחות הבריטיים שהיו בארץ להפסקת הלוחמה בין ערבים ליהודים, ובמקרים מסוימים אף סייעו לערבים.
ב-13.4.48 תקפו ערבים שיירה שהייתה בדרכה להר הצופים. בשיירה היו מרצים מהאוניברסיטה העברית, ורופאים ואחיות מבית-החולים הדסה. הערבים הרגו את האנשים שנסעו בשיירה זו, והצבא הבריטי לא מנע את הטבח. בירושלים פוצץ בניין העיתון "ג'רוזלם פוסט". הפיצוץ נעשה באמצעות חומר נפץ שהבריחו הערבים לאזור במכונית צבאית בריטית.

הכרזת המדינה בעיני הלוחמים (מאי 1948)

חברת פלמ"ח מתארת את האווירה במשלט, שבו שהתה, ואחר את המצב בירושלים:

"13.5.48 - ... כך עבר עוד לילה על המשלט, לילה ובו רובנו לא עצם עין. היום הוא השלושה עשר במאי. יום עצוב, ארוך ומקולל.
היום השלישי במשלט היה קשה מנשוא. שרב נורא, הכל היה לוהט וההר הצחיח ואבניו הפיחו אד חם. האנשים היו מדוכאים והייתה הרגשת שיממון. לא דיברנו כמעט אחד עם השני. בערב הגיעה מחלקה להחליפנו... סיפרו לנו את חדשות הימים האחרונים. כל המשלטים, עד פתח שער הגיא, נמצאים כיום בידינו, אך השיירה שאנו מייחלים לבואה מכיוון תל-אביב, לא הגיעה. לא הגיע, כמו כן, גם הכוח שהיה צריך לפרוץ אלינו מן השפלה, והיה צריך להיפגש עמנו בשער הגיא. גם כוח זה לא הצליח לבצע את משימתו בשלמות ועדיין לא הצליחו לכבוש את לטרון. אנו מצורפים כפלוגה, לגדוד החמישי.
מישהו סיפר, ששמע במכשיר האלחוט, שגדולי היישוב הכריזו בתל-אביב על הקמת מדינה עברית. בזה הם עוסקים עכשיו? משונה."

© מתוך: אביגדורי-אבידב, הדסה. (1988). בדרך שהלכנו – מיומנה של מלוות שיירות.
תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

השתלטות על ערים מעורבות (אפריל-מאי 1948)

תכנית ד' הופעלה עם כיבוש טבריה. חטיבת גולני השתלטה על העיר, ותושביה הערבים (כ- 2000 איש) נכנעו ופונו בעזרת בריטים.
ב-22 באפריל נכנעו ערביי חיפה, ומתוך 60,000 ערבים – הרוב ברחו ללבנון, לנצרת ולעכו. בצפת מסרו הבריטים את תחנות המשטרה לערבים, ולכן הוחל בכיבושה רק בראשית מאי 1948.
במאבק על העיר הופעלה הדווידקה, והרעש שהיא חוללה היה בין הגורמים לבריחת הערבים מן העיר.

חיפה בשליטת היהודים (אפריל 48)

בפרוץ המלחמה היו בחיפה כשמונים אלף יהודים וכשישים אלף ערבים. עם התחלת פעולות האיבה בארץ, התארגנו קבוצות של ערבים בחיפה ותקפו שכונות יהודיות. חילופי יריות ברחובות הגבול שבין העיר התחתית לבין שכונות העיר העילית היו לדבר שבשגרה.
בדצמבר 1947 נרצחו בבתי הזיקוק בחיפה 40 עובדים יהודים על-ידי עובדים ערבים. בתגובה לכך ביצעה ה"הגנה" פעולת תגמול בכפר הערבי בלאד אל-שייח.

בשלב זה החלה בריחה של ערבים מחיפה. עד ינואר 1948 ברחו כ- 15 אלף ערבים. עם הפעלת תכנית ד' השתלטו הכוחות היהודיים על העיר התחתית. ב- 22 באפריל, במעמד המפקד הבריטי, הוצעו לערביי חיפה תנאי כניעה.
נכבדיהם סירבו לחתום על התנאים ורוב הערבים העדיפו לעזוב את העיר ללבנון, לנצרת ולעכו.

כיבוש יפו (מאי 48)

"כאשר החלה המלחמה, פנה ראש עיריית תל-אביב (ישראל רוקח) אל ראש עיריית יפו (הַיְכַּל) והציע לו לדון על 'שביתת נשק' בין שתי הערים השכנות... אולם יפו התרברבה. היא קיבלה הוראה ממי שקיבלה – וצלפי יפו הוסיפו ל"הצליף" כדורים על רחובות עירנו. עשרות אנשים נהרגו בתל-אביב מכדורים אלה, מאז דצמבר 1947 ועד כיבוש יפו. יפו הייתה בטוחה כי 'תבלע' את תל-אביב.
באחד מימי פברואר צלצל איש יפואי לידידו בתל-אביב ו'גילה' לו סוד צבאי: בעוד עשרה ימים תתחיל התקפה מצד יפו על תל-אביב, והיא תושמד. אולם את ידידו הוא מוכן להציל. והיהודי ענה לו: 'חביבי, מקווה אני שאציל אנוכי אותך!'
אולם מתברר שהערבי לא חיכה לכך, כי ברח בינתיים, מבלי להשאיר כתובת, כשם שעשה ד"ר הייכל, ראש העירייה של יפו.
...הכוחות הצבאיים הערביים נמסו מחמת הבריחה. גם הוועדה הלאומית עזבה את יפו. עורכי העיתונים הצטרפו למנוסה, וכל המוסדות והשירותים הציבוריים חדלו לפעול."

 © מתוך: ריבלין, א. יפו בידינו.

על שחרור צפת (מאי 48)

"- - - הערבים נדהמו עד כדי שיתוק כוח המחשבה מעמידת הגבורה של היהודים. מי שראה את העמדות החזקות ומחסני המזון והנשק של הערבים אינו יכול להגיע למסקנה אחרת. האויב הוכה בתדהמה: כיבוש עין זיתון ועכברה שבסביבות העיר והמצודה ובניין המשטרה בתוך העיר והפצצת בתיהם הראו להם לערבים, שקומץ היהודים מסוגל לא רק לעמוד על נפשו – דבר שהוכח יום-יום בתקופה של 3 שבועות – אלא גם להכותם עד חוֹרמה.

למסקנה זו הגיעו המפקדים הערבים ולא סתם ערב-רב של המוני התושבים. וכך החלה הבריחה הגדולה של 12 אלף התושבים הערביים שלל צפת. הם ברחו בּכְסוּתָם לעוֹרם בליל גשם שוטף דרך שבילים ושדות סלעים לואדיות, שלמרגלות הר צפת ומשם עד לגבול הלבנון."

© מתוך: תלמי, אפרים (עורך). (1953).
ישראל במערכה: פרקים ממלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט. תל אביב: עמיחי.

קראו עוד:

מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים
מלחמה לא סדירה – המלחמה בדרכים
מלחמה לא סדירה - המלחמה בערים 
מלחמה לא סדירה - הישובים המבודדים 
הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון (אפריל 1948) (פריט זה)
קרבות עשרת הימים (18-8 ביולי 1948)
מבצעי ההכרעה – מבצע "יואב"
מבצעי ההכרעה – מבצע "חירם"
מבצעי ההכרעה – מבצע "חורב"
מבצעי ההכרעה – מבצע "עובדה"
הקרב על ירושלים



אל האסופה הקמת המדינה ושנותיה הראשונות3

ביבליוגרפיה:
כותר: הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון (אפריל 1948)
שם  התקליטור: הקמת המדינה ושנותיה הראשונות
מחברים: רגב, חיה ; אורן, אביגיל (ד"ר)
תאריך: 1995
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המעבדה לטכנולוגית ידע
הערות: 1. ריכוז פרוייקט: חיה רגב, מנהלת אגף לימודי חברה, האגף לתכניות לימודים, משרד החינוך התרבות והספורט.
ד"ר אביגיל אורן, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
2. אפיון הסביבה הלימודית ופיתוח קובץ מידע: ד"ר אביגיל אורן, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
3. ייעוץ מדעי: ד"ר נתנאל לורך, הקמת המדינה ומלחמת העצמאות. ד"ר דן גלעדי, עלייה וכלכלה בשנות החמישים. ד"ר מרדכי בראון וד"ר זכי שלום, מדיניות חוץ ובטחון בשנות החמישים.
4. לאור העלאת החומרים לאינטרנט נוספו קטעי קישור שנכתבו ע"י אלון סילפין.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית