הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אמונות ודעות במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות
החברה לחקר המקרא בישראלהסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחנוך ולתרבות


תקציר
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית. חלק זה של המאמר מציג את השיטה של אסכולת ולהויזן בסוגיית אמונת האבות: סיפורי ספר בראשית משקפים את התקופה בה נכתבו ולא את תקופת האבות. שיטה זו נידחת, לדעת כותב המאמר על ידי הממצאים הארכיאולוגיים וגם על ידי ניתוח המקרא עצמו. ספר בראשית מכיל מסורות עתיקות התואמות מנהגים קדומים ממסופוטמייה ואינם מתאימים לזמן שבו נערך ספר בראשית.



קווים לתיאור אמונתם של האבות : לבעית השיטה
מחבר: פרופ' מנחם הרן


החוקרים מן האסכולה של ולהאוזן לא מצאו בסיפורי האבות שום עדות של ממש על התקופה שקדמה למשה. כל הרישומים הדתיים שבסיפורים האלה נתפסו רק כהטלה של דת ישראל בתקופתה ההיסטורית, כלומר, בתקופה שלאחר ההתנחלות בארץ כנען. מבחינה זו לא נבדלו סיפורי האבות מכל החומר המכונס בשאר ספרי התורה ובנביאים ראשונים. במידה שניסו החוקרים האלה להגיע אל אמונת השבטים העבריים קודם כיבוש כנען, יצאו תמיד מתוך הדת ההיסטורית של ישראל כפי שנתגבשה בתנאי החיים בארץ. השיטה היתה – לחפש בדת זו אחרי אמונות ומנהגים שיכולים להיחשב כשרידים משלבים היסטוריים קדומים יותר, לגלות בה משקעים פרימיטיביים מלפני המהפכה הכרוכה בשם של ארבע האותיות. לא נמנעו החוקרים מהשוואות עם אמונותיהם של עמים שמחוץ למקרא (בעיקר – עם הערבים שמלפני האיסלאם וגם עם שבטים פרימיטיביים החיים כיום), אך דבר זה לא שינה מעיקר השיטה: שהמפתח לקביעת האמונה שקדמה למשה נשאר טמון בהפרדה ה"כימית" של אמונת-יהוה עצמה ליסודותיה. שיטה זו הביאה לידי תוצאות מגוונות ביותר – קשת רחבה של כל מיני צורות דתיות ומן הסוג הפרימיטיבי דוקא, החל בפטישיסמוס ובטוטמיסמוס וגמור בצורות שונות של פולידמוניסמוס; אף שכמה חוקרים מן האסכולה הזאת כבר הודו באפשרות, שהשבטים העבריים שקדמו למשה כבר התקרבו לדרגת-התפתחות של תפיסה תיאיסטית11.

אין לבטל את השיטה הזאת מראש, אבל חובה לזכור שיש בה קשיים מיתודיים מסוימים ותוצאותיה עלולות לאחז את העין. משקעים פרימיטיביים, אף מן הצורות המגושמות ביותר, אפשר לגלות בכל הדתות שבעולם ואפילו בדתות ההיסטוריות הגדולות. קשה מאד לקבוע אם איזה קו או תכונה המתגלים בדת מפותחת, באמת נתהוו בתקופה קרובה, לפני הופעתה ההיסטורית של אותה דת וסמוך להופעתה, או שהם צריכים להיחשב גם לגביה כקליפות מאובנות-בתכלית ששרדו מתקופה רחוקה ביותר. לפי השיטה הזאת כמעט שעלולים היינו להסיק כי השלב ההיסטורי שקדם אף להופעתה של הנצרות היה בצורת אחת התפיסות הפרימיטיביות – אלא שבמקרה נהיר לנו העולם שמתוכו עלתה הנצרות, שכמובן היה רחוק מאד מן הפרימיטיבי12. באמת השלב הפולידמוניסטי של ההתפתחות הדתית רחוק היה ביותר מכל העמים השמיים.

הערעור על פתרונות האסכולה של ולהאוזן בא לאו דוקא מתוך השיטה גופה, אלא משני כיוונים אחרים.

מצד אחד הלך ונתברר מתוך חקר המקרא עצמו, שלחומר הסיפורים המכונס בס' בראשית יש חשיבות מרובה יותר מכפי שחשבו תחילה. גיבושו הספרותי של חומר זה נעשה אמנם זמן רב אחרי התקופה שעליה הוא דן, אבל גברה ההכרה שיש לו שרשים של מסורות קדומות. היתה זו האסכולה של גונקל שעמדה על כך כי השרשים עולים, לפעמים, לתקופות רחוקות ביותר ובדרך כלל נעוצה ראשיתו של חומר-הסיפורים הזה לפני כיבוש כנען13. אף החל המחקר להכיר, שבאווירתן הכללית של המסורות יש סימנים מפתיעים של אותנטיות. הן מכילות הרבה הנחות היסטוריות ואתנוגרפיות שאינן יכולות להתבאר מתוך יחסי-העמים בתקופה המאוחרת. כן משובצים בהן הרבה פרטים משפטיים, ביטוי ליחסי משפחה ומושגי קנין, שבמציאות המאוחרת הם מחוסרים כל משמעות, או שסותרים במפורש למה שנמצא בנדון זה בקבצי-החוקים שבתורה14. בקצרה, נתברר שבמסורות על האבות משתקפת חברה מיוחדת, שתנאיה המשפטיים והסוציאליים שונים במידה רבה מאלה של שבטי ישראל לאחר ההתנהלות ושגם האופק ההיסטורי שלה אחר הוא.

מצד שני, התגליות הארכיאולוגיות, בעיקר במארי ובנוזו, סיפקו את המסגרת המתאימה להבנתה של החברה הזאת. נתברר שכמה מושגים משפטיים וסוציאליים הכלולים בתעודות שנחשפו במקומות ההם, וכן כללים משפטיים שנמצאו בספרות המיסופוטמית ממקומות אחרים, תואמים להפליא לאותם המושגים שמסורות ס' בראשית מאפיינות בהם את תקופת האבות. בסופו של דבר נתבהר, שהמסורות על האבות אינן יכולות להיחשב כלל כהטלה מן המציאות ההיסטורית-החברתית של ישראל בתקופת הברזל (אם נשתמש במושגי הארכיאולוגיה), אלא הן אוצרות זכרונות מהימנים מתנאי-חייהם של השמים המערביים – ובתוכם במיוחד של שבטי העברים שקדמו לישראל – בתקופת הברונזה המאוחרת ואף התיכונה, כלומר, עד למחצית הראשונה של האלף השני לפה"ס15.

הכרה זו מעלה את ערך המסורות של ס' בראשית גם כעדות למושגיהם הדתיים של אבות ישראל. היא מגבירה את הסיכויים, שעל-ידי קילוף הלבוש המונותיאיסטי מעל המסורות האלה ייחשף בהן גם משהו מאמונתם ההיסטורית-האמיתית של אותם שבטים עבריים שמתוכם נסתעף עם ישראל.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
קווים לתיאור אמונתם של האבות : המסורת והבקורת
קווים לתיאור אמונתם של האבות : לא אמונת ייחוד
קווים לתיאור אמונתם של האבות : לבעית השיטה
קווים לתיאור אמונתם של האבות : החיץ הלשוני
קווים לתיאור אמונתם של האבות : האלים
קווים לתיאור אמונתם של האבות : אלהי האב
קווים לתיאור אמונתם של האבות : השם המפורש כשריד שמלפני משה
קווים לתיאור אמונתם של האבות : קוים מסופקים
קווים לתיאור אמונתם של האבות : אמונת שבטי העברים הקדומים
קווים לתיאור אמונתם של האבות : ההתעוררות האמונית - הפריט מכיל מפתח קיצורים לועזיים

הערות שוליים:
11. אין טעם למנות כאן את המחקרים לאין-ספור שבהם ננקטה שיטה זו. כל מבחר ביבליוגרפי יהיה בהכרח חטוף ומקוטע. הניסיון השיטתי והמפורט ביותר ללכת בדרך זו נעשה, כמדומה, בספרו של לודס, Israël (בעיקר שם חלק ב', ספר ב': "דת העברית הנודדים"). והשווה גם מאמרו, Origins, עמ' 202-187. אבל גישה כזו אפשר למצוא, למעשה, אצל כל חוקר שנמנה על בית-מדרשו של ולהאוזן, או על שיירי בית-מדרשו, או ששייך לזמנו (וגם לפני זמנו), והשפעתה ניכרת היטב עד היום.
12. דבר זה הודגש יפה, למשל, על-ידי באודיסין, Kyrios, עמ' 164-158. אבל גם הוא לא נשתחרר לחלוטין מן הגישה של זמנו, שלפיה סיפורי האבות משקפים רק את המצב הדתי שלאחר משה.
13. בירור מפורט אצל גונקל, Genesis, מבוא, סעיף 4. וראה גם גרסמן, Sage, עמ' 25 ואילך. וגם קיטל, Geschichte, סעיף 24.
14. ראה בענין זה, לפי שעה, קיטל, שם, סעיף 25; גרסמן, שם, עמ' 34-30; קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך א', עמ' 196-187, 210-208; אנציקלופדיה מקראית, א', ערך אבות, טורים 8-7.
15. השווה הסיכום אצל דה-וו, 56 RB, עמ' 36-19; וכן אצל רולי, Recent Discovery, עמ' 303-299; ברייט, History, עמ' 72-62; ייבין, עיונים בתקופת האבות, בית מקרא ט"ז (תשכ"ג), עמ' 21-20.

ביבליוגרפיה:
כותר: קווים לתיאור אמונתם של האבות : לבעית השיטה
מחבר: הרן, מנחם (פרופ')
שם  הספר: עז לדוד : קובץ מחקרים בתנ"ך, מוגש לדוד בן-גוריון במלאת לו שבעים ושבע שנים
תאריך: תשכ"ד
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל; הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחנוך ולתרבות; החברה היהודית העולמית לתנ"ך
הערות: 1. לא הצלחנו לאתר את בעלי זכויות היוצרים. במידה ויאותרו בעלי הזכויות, נפנה אליהם לקבל את הרשאתם.
הערות לפריט זה:

 


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית