הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה
ספרית מעריב


תקציר
מסתבר שלא כל השינויים של תכונות ביולוגיות הם לטובה. בהשבחת גידולים ובהמות בית יש להביא בחשבון מרכיבים כה רבים, כך שהתוצאה הרצויה היא בהכרח עניין של פשרה.



השבחה : "השבחה" מהי?
מחבר: קולין טאג'


קל מאוד למנות את התכונות הביולוגיות של צמחים או של בעלי-חיים שאפשר להלכה לשפרן. עמידות בפני מזיקים ומחלות חייבת להימצא בראש הרשימה, או קרוב לראשה. עמידות בפני תנאים קשים אחרים חייבת אף היא לתפוס מקום גבוה: יובש, חום, כפור או - בייחוד בצמחים - מחסור בחנקן או בזרחן, או נוכחות רעלנים (מה שקרוי בלשון לא-מדויקת "מליחות"). אחר-כך באים תנובה, איכות תזונתית, טעם, "חיי מדף" ומראה חיצוני. המשביחים שעיניהם תלויות במרכולים נוטים להעדיף חיי מדף ומראה בראש ובראשונה. הטעם תופס מקום משני על-פי-רוב, כך שכמה גידולים בכמה מקומות (כגון העגבנייה האמריקנית) הפכו לקישוטים גרידא. אבל כללית, הטעם חשוב מאין כמוהו. תושבי ארצות עניות עלולים למות מתת-תזונה, אם המזון העומד לרשותם נחשב בעיניהם לא ערב לחיך.

שגיאה נוראה (ונפוצה) היא ההנחה שכל השינויים של תכונות ביולוגיות הם אך לטובה. הדבר הודגש פעמים רבות בעשרות השנים האחרונות, אבל לעתים קרובות הוא נופל על אוזניים ערלות בחברות הרב-לאומיות, בסוכנויות הבינלאומיות ובממשלות, שיש להן סדר קדימה משלהן. ד"ר א' ר' "בוב" אורסקוב סיכם את הבעיות על הצד הטוב ביותר.1 המשימה הראשונה, הוא מציין, היא לזהות את האילוצים, וכמעט לעולם אין הדבר נעשה כהלכה. מהו בדיוק הגורם המונע הצלחה חקלאית? האם האשמה נעוצה בכלל בצמחים או בבעלי-החיים, או שמא בחקלאי שאינו יכול לפעול כהלכה בגלל חוסר שירותים בנקאיים טובים, או שוק אמין? ראו אילו אמצעים מרובים נקטו מדינות המערב העשירות כדי להבטיח שאיכריהן ייהנו מכל טוב: יש שהם מסובסדים (כפי שנהוג בבריטניה), ויש שיבוליהם נרכשים במחירים מובטחים (כמו בשוק האירופי המשותף), או ניתנת להם רשות מראש לעמוד במכסות מסוימות (שוב השוק המשותף), ובכל אלה יש להם גיבוי מעולה ומהימן של בנקים, מהסוג שכל עסק היה מאחל לעצמו. ללא תמיכה זו, הם היו אבודים;

ואכן, אם נשקפת סכנה לאחד ממרכיבי התמיכה הזאת, הם יוצאים לרחובות בקומביינים שלהם. איכרי העולם השלישי, רובם ככולם, אינם נהנים אף מאחד מסוגי התמיכה הללו. את תפקיד הבנק ממלא המלווה בריבית. אם כשל היבול, מה צר. אם היה שפע יבול (ומבחינה כלכלית, הדבר גרוע באותה המידה), שוב, מה צר. אבל רבים היו בני המערב המפונקים שהעזו לטעון כי אותם איכרים עניים, הפועלים בתנאים בלתי-אפשריים כמעט לחלוטין, נכשלים רק משום שהם "נחשלים". לפעמים אנו מסוגלים להגיע לרמות מדהימות של שחצנות ואטימות-לב.

גם במקום שהאילוצים אכן מתייחסים לטכנולוגיה (או פתוחים להלכה לשיפור בטכנולוגיה), חייבים המבקשים לסייע להקפיד ולהימנע מפזיזות. למשל, במערב אנו משביחים גידולי גרגרים בעלי "מקדם אסיף" גבוה: אולי הביומסה הכוללת של הצמח אינה גדולה (ואולי היא אף נמוכה מזו של הגידולים הישנים), אבל היחס בין החלקים האכילים (גרגרים) לבין החלקים הלא-אכילים (קש) הוא גבוה. זה נראה סביר לחלוטין, אולם איננו רשאים להניח שאיכר פלוני בעולם השלישי יפיק כהכרח תועלת מן הגידול הזה. לאיכרי השלחין הקטנים בהודו, למשל (והם מונים מיליונים רבים), קש הוא מצרך חיוני. זהו המזון העיקרי לפרותיהם ולשוריהם, שבלעדיהם אין הובלה ואין חריש, ולפיכך אין שום יבול מלכתחילה. הגידול האידיאלי ייתן שפע של קש רך, אולי אף בעל תכולת חלבון גבוהה יחסית, אם כי בהקשר מערב אירופי, החלבון הנשאר בקש אחרי הבשלת הגרגרים הוא בזבוז משווע.

ואכן, בהמות המשק ממלאות כמה תפקידים חיוניים במדינות הטרופיות העניות. הצומח, ולא החי, הוא המקור העיקרי לקלוריות ולחלבונים (כפי שהיה עליו להיות גם במדינות העשירות, אילו היה יותר שכל בקודקודינו), אבל הבשר והחלב במדינות העניות הם הערובה לאיכות, ובצדק. בחלבונים מן הצומח חסרות חומצות אמיניות מסוימות, וכמויות בשר קטנות יכולות להשלים את החוסר הזה. הבשר מספק כמה חומצות שומניות (לא-רוויות) חיוניות, מלבד חומצות שומניות רוויות שאינן נחוצות, והוא גם מקור חשוב לכמה מינרלים, כגון אבץ (וסידן, כשמדובר בחלב), ולוויטמינים כגון B12, שקשה להשיגם ממקורות אחרים. התזונה המסורתית בדרום-מזרח אסיה – בראש ובראשונה אורז, עם תוספת של ירקות, בשר ודגים - מציגה, בעיקרו של דבר, תפריט אנושי שאין בו מקום לשיפור. מה שאין כן בתפריט הצמחוני האדוק, המתנזר מכל הבא מן החי.

כמובן, בהמות בית שגודלו על עשב או על דגנים, ודאי שאינן מספקות את אותה הכמות של אנרגיה וחלבונים שנמצאה מלכתחילה במספוא עצמו. אבל הבהמות - בייחוד אלה שהושבחו לצורכי העולם השלישי - גם מנצלות מקורות מזון שבני אדם אינם יכולים לאכול כלל, וחיות בשטחים שאינם ראויים לעיבוד חקלאי. למשל, הבקר בהודו מתקיים על אשפה, פשוטה כמשמעה, או על קש האורז, או על גבעולים עצניים של קיינוס, ואילו הברווזים של שדות האורז המוצפים המסורתיים בסין חיים על אצות ושבלולים הגדלים בתעלות הניקוז, שם חי גם הקרפיון הניזון מלשלשת הברווזים. באפריקה רועים בקר, עזים, כבשים, חמורים וגמלים בעדרים מעורבים, ומנצלים במשותף את העשבים ועצי השיטה, בערבה שלעולם לא תוכל לקיים גידולים מן הסוג המקובל. בהמות העולם השלישי, ובייחוד הבקר, גם עובדות למחייתן. העגלה והמחרשה הנמשכות בכוח שוורים היו עמנו זה 3,000 שנה, וייתכן בהחלט שיהיו בנמצא גם בעוד 3,000 שנה. הפרות נעשו מקודשות בהודו, מלכתחילה, משום שהמליטו את השוורים הללו, ובימינו אלה מגויסות גם הפרות עצמן, במספרים הולכים וגדלים, לתפקידי הובלה.

כיוון שכך, בעל-החיים ה"אידיאלי" לעולם השלישי צריך להיות חסון, בראש ובראשונה. עליו לעמוד בחום הטרופי, להתקיים על מספוא דל, ובמקרים רבים להסתפק בכמות מועטה של מים. אבל רוב היזמים המערביים מנסים "להשביח" בהמות משק בעולם השלישי על-ידי הכנסת בקר ועופות המשגשגים בשדותיו הדשנים של הצפון - ואלה נופלים שדודים בבוא הבצורת הטרופית הראשונה. אין זאת אומרת ששיטות ההשבחה המערביות פסולות מעיקרן כאן, אלא יש ליישמן בזהירות. אסור להשליך בקלות דעת גזעים מסורתיים ושיטות גידול מסורתיות לצד הדרך, אבל אין זאת אומרת שאין מקום לשפרן. יעיד על כך הגיוון ברמת הביצועים. הפרות והשוורים הטובים ביותר בעולם השלישי עולים בביצועיהם, בכוחם ובחוסנם הכללי, כמה וכמה מונים על הגרועים ביותר.

למרבה השמחה, נעשים כמה ניסיונות מושכלים לשפר את בהמות המשק הטרופיות. בוב אורסקוב עוסק במחקר על השבחת בקר לעולם השלישי, שיגדל היטב למרות תזונה של קש אורז וגבעולי קיינוס בלבד: לדוגמה, בעלי-חיים שקיבתם גדולה במיוחד (כפי שאפשר למצוא בבקר טרופי בדרך-כלל), כדי להכיל כמויות מספיקות של מספוא דל. מדענים מהמועצה לחקר החקלאות והמזון בבריטניה משתפים פעולה עם מדענים באדיס אבבה ליצירת בקר רב-תכליתי לעולם השלישי: פרות (להבדיל משוורים) המסוגלות למשוך עגלה או מחרשה, ועם זאת להמליט עגל מדי שנה וגם לספק די חלב עודף לצורכי המשפחה. זוהי מטרה הרבה יותר ראויה מאשר פרה פריזית של 5,000 ליטר.

אבל כללית, השבחת גידולים ובהמות בית גם יחד היא בהכרח עניין של פשרה. המקסימיזציה של תכולת החלבונים של צמח גורמת לירידה בתנובה, משום שדרושה אנרגיה רבה יותר לקבלת חלבון מאשר לקבלת כמות שווה של עמילן. פרה המתקיימת היטב על מספוא דל אולי לא תניב כמות גדולה במיוחד של חלב, גם אם יזינו אותה בתערובת משובחת. זוהי שאלתה העתיקה של הכלכלה, תותחים לעומת חמאה: "השבחה" אפשר להגדיר רק על-פי ההקשר.

אבל השיפורים שאנו חותרים אליהם בגידולים ובבהמות, יהיו אשר יהיו, יושגו בעתיד ביתר קלות ובמידות מופלגות יותר, הודות לטכניקות ההולכות ומתפתחות של העברת גנים, בדייקנות רבה, מאורגניזם לאורגניזם. זוהי "ההנדסה הגנטית", שבה יעסוק הפרק הבא.

1. E.R. Orskov, Reality in Rural Development Aid (Aberdeen: Rowett Research Institute, 1993)

לפריטים נוספים מתוך הפרק:

השבחה
השבחה : השפעת החקלאים הראשונים על צמחים ובעלי-חיים
השבחה : ההשבחה שמלפני המשביחים
השבחה : מין חדש על רגל אחת: פוליפלואידיות
השבחה : הופעת המשביח המקצועי
השבחה : יתרונות ההשבחה המודרנית על החקלאות הפשוטה
השבחה : רביית-פנים ורביית-חוץ
השבחה : הכלאה לאחור
השבחה : מכלוא F1
השבחה : הרחבת המאגר הגנטי
השבחה : גידולים חדשים באמצעות פוליפלואידיות
השבחה : משחקי כרומוזומים
השבחה : הכפלה אל-זוויגית
השבחה : הזינוק הגדול קדימה: תרבית רקמות צמחים
השבחה : שונות סומקלונית
השבחה : מכלואים סומטיים
השבחה : בהמות משק
השבחה : "יעילות"
השבחה : גזעים נדירים
השבחה : "השבחה" מהי? (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: השבחה : "השבחה" מהי?
שם  הספר: מהנדס הגן : גנים וגנטיקה : ממושג התורשה עד ליצירת חיים
מחבר: טאג', קולין
תאריך: 1996
הוצאה לאור: ספרית מעריב
הערות: 1. מאנגלית: עמנואל לוטם.
הערות לפריט זה:

1. המאמר הוא חלק מפרק 6 בספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית