משורר ישראלי, חי בשנים 1900 - 1973. נולד באוקראינה. בגיל 13 נשלח לארץ ישראל ללמוד בגימנסיה "הרצליה", אך בשובו כעבור שנה לביקור ברוסיה פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא המשיך שם את לימודיו. כבר אז פרסם שירים בביטאוני תלמידים ונוער. ב-1921 שב לארץ ישראל, ונמנה במשך תקופה קצרה על חלוצי גדוד העבודה בעין חרוד. את חוויותיו מאותה תקופה תיאר בכמה ממחזורי שיריו הראשונים. שנה אחר כך עבר לתל-אביב.
שלונסקי ערך את כתבי העת כתובים וטורים, אשר שימשו במה לקבוצת יוצרים שביקשה לעצב סגנון שירה חדש ולהשתחרר מהשפעתה החזקה של שירת דור ביאליק. הוא כבש לו מקום מרכזי כמשורר מודרני והפך לפוסק רב השפעה בעניינים של טעם ספרותי. הוא אף התווה דרך בתחום הפזמונאות העממית ובתרגום של מחזות ויצירות רבות מספרות העולם (פושקין, ברכט, צ'כוב, שקספיר, גורקי, טורגנייב, גוגול, מולייר, אוסטרובסקי). בשנת 1967 הוענק לו פרס ישראל.
בכל פועלו הספרותי באה לידי ביטוי יכולתו הלשונית, על שלל חידושים שטבע בצירופי לשון, לעתים מפתיעים, שהיה בהם העירוב של ישן וחדש. "אומרים עליי," אמר פעם, "שאני שולף מלים חדשות ממש מן השרוול... אז מה? אני שרוולטן?" (שרוולטן = שרוול + שרלטן; שרלטן הוא אדם המתחזה למומחה.)
שלונסקי עסק גם בכתיבה ובתרגום של ספרות ילדים. מספריו הידועים לילדים: עלילות מיקי-מהו; אני וטלי, או, ספר מארץ הלמה; עוץ לי, גוץ לי (המבוסס על אחד מסיפורי האחים גרים).
מכלול יצירתו כונסה ב"כתבים", בעשרה כרכים (שירה, תרגומי שירה, מחזות ומחזות ליריים). שלונסקי פרסם גם שירים ביידיש.
