עמוד הבית > מדינת ישראל > אתרים > אתרים ארכאולוגייםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראית


תקציר
במכתבי חרס שנמצאו בשרידי העיר הקדומה לכיש מסופר על נביא שברח למצרים. יש המזהים את הנביא עם ירמיהו ויש הסבורים שמדובר באוריהו מקריית היערים.



מי הוא הנביא הנרדף מחרסי לכיש ?
מחבר: אבי ורשבסקי


ב-1935 גילתה המשלחת האנגלית לתל א-דוויר שבעה עשר שברי כדים מחרס ועליהם כתובות בדיו שחורה. החרסים נמצאו באחד מחדרי שער העיר לכיש הקדומה, שהחלה להיחשף במקום, בשכבה שנשרפה כפי הנראה על ידי צבא נבוכדנאצר בסוף ימי הבית הראשון.
על פי המסופר בספר ירמיהו לכיש הייתה בין הערים האחרונות שנכבשו ביהודה על ידי נבוכדנאצר: "וחיל מלך בבל לחמים על ירושלים ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו ביהודה ערי מבצר" (ירמיהו לד, 7). החרסים שנמצאו נכתבו כנראה זמן לא רב לפני הכיבוש.


 

פענוח החרסים


ראש משלחת החפירות, ג'ון סטרקי, מסר את החרסים לפענוח לחוקר המקרא והלשון העברית נ"ה טור סיני (טורטשינר). מלאכת פענוח החרסים לא הייתה קלה, כי בחרסים שנכתבו בכתב העברי הקדום היו אותיות לא ברורות ומילים חסרות. טור סיני השלים חלק מהמילים החסרות בעזרת ההיגיון והדמיון שלו (ועד היום יש החולקים על כמה מהשלמות אלה). שישה מהחרסים הם מכתבים אישיים המופנים לאדם בשם יאוש ונכתבו על ידי אדם בשם הושעיהו. הושעיהו ויאוש היו כנראה מפקדים בכירים בצבא יהודה, ומהמכתבים נראה שהיו מעודכנים בנעשה בצמרת הממלכה. נראה כי יאוש היה בכיר מהושעיהו וממונה עליו. במכתבים אלה הושעיהו פונה ליאוש בתואר "אדוני" ומכנה את עצמו בלשון הכנעה המוכרת גם מהמקרא (למשל, בשמואל ב ט ,8) "מי עבדך כלב".




 

היכן ישבו כותבי המכתבים?


יש השערות שונות באשר למקום מושבם של השניים. ההנחה הפשוטה היא שהמכתבים נמצאו אצל האדם שאליו הם נשלחו. על פי הנחה זו הסיקו חלק מהארכיאולוגים שיאוש, מקבל המכתבים, ישב בלכיש והיה מפקד המצודה, ואילו הושעיהו, שולח המכתבים, היה מפקד של מצודה קטנה באזור, אולי מפקדה של העיר מרשה. אחרים סבורים שבלכיש ישב דווקא הושעיהו, כותב המכתבים. לפי סברה זו הושעיהו כתב למפקדו את המכתבים על מצע יקר יחסית , אולי על פפירוס, והשתמש בשברי כדים כטיוטה. כלומר, מה שמצאו הארכיאולוגים בתל לכיש הם מעין דפי טיוטה שנשרו מ"סל הניירות" של הושעיהו. המכתבים המקוריים נשלחו כנראה למצודה אחרת, אולי לירושלים.




 

תככים ומזימות


קריאה במכתבים המיועדים לאנשים אחרים היא מעשה שלא יעשה אולם, בהתחשב בעובדה שכותב המכתב והנמען אינם בין החיים כבר למעלה מ2600- שנים נרשה לעצמנו להציץ למכתבי החרס האלה. המכתבים אמנם מקוטעים וקשים לפענוח, אבל הם מצליחים לשקף אווירה של מצב בטחוני מתוח, של תככים ושל חשדנות.
חלק מהמכתבים שנשלחו על ידי הושעיהו נכתבו על שברים של אותו הכד. באחד המכתבים יאוש מתייחס ל"ספר [=המכתב] אשר שלחת אל עבדך אמש". כשמכתבים נשלחים בתכיפות רבה כל כך בעידן שבו אין דואר, פקס או דואר אלקטרוני, סביר להניח שמדובר בעניין דחוף וחשוב מאוד.




 

הנביא


אחד הנושאים המרכזיים העולה במכתבים הוא נביא מיהודה שנרדף על ידי השלטונות וברח למצרים. למשל, באחד החרסים (מס' 3) מספר הושעיה על ידיעה שהובאה אליו: "…ולעבדך [להושעיהו ] הגד לאמר ירד שר הצבא כניהו בן אלנתן לבא מצרימה ואת הודויהו בן אחיהו ואנשיו שלח לקחת מזה".
כלומר, להושעיהו נמסר ששר הצבא כניהו בן אלנתן נסע למצרים ולקח איתו לשם את הודויהו בן אחיהו ואנשיו. טור סיני שיער שהודויהו היה אחד ממפקדי הצבא וכי שר הצבא כניהו בן אלנתן לקח אותם, כפי הנראה כמלווים. המשלחת הצבאית הזו התכוונה כפי הנראה לאסור את הנביא ולהשיבו ליהודה. יאוש והושעיהו תמכו בסתר בנביא, וכפי הנראה היו אנשי ממשל נוספים שתמכו בו. הושעיהו מספר במכתבו כי הנביא קיבל "ספר" (מכתב) מעבד המלך טוביהו, שגם הוא תמך בנביא. במכתבו הזהיר עבד המלך טוביהו את הנביא מפני שר הצבא : "השמר".




 

מדוע מתעניינים בנביא?


מדוע הנביא הטריד כל כך את אנשי הצבא והממשל? מדוע שני מצביאים, שנמצאו בתקופה מתוחה מאוד מבחינה צבאית ומדינית, מעסיקים את עצמם בגורלו של נביא? מה היה חטאו של הנביא שבגללו רדפו אותו?
התשובה נמצאת אולי בהמשכו של המכתב המצוטט מפי השרים: "…דברי ה[נביא] לא טבם [טובים] לרפת [לרפות] ידים …".
כלומר, דבריו של הנביא מרפים ידיים, גורמים להחלשת כושר העמידה של העם בתקופה של מתיחות קשה עם ממלכת בבל, ולכן אינם טובים בעיני השרים.




 

שתי מפלגות


מצירוף פרטים אלה הסיק טור סיני, שהנביא הטיף נגד המרידה בבבל והואשם על ידי השלטונות שהוא מרפה את ידי העם . כנראה שבימים שלפני החורבן היו בעם שתי סיעות, שתי "מפלגות": האחת התנגדה לבבל וניסתה למרוד בה באמצעות בריתות עם עמי הסביבה ובראשם מצרים, והאחרת תמכה בקיום הברית עם הבבלים. המלכים יהויקים וצדקיהו פעלו כנגד השליטה הבבלית, ואילו הנביא ירמיהו הטיף בעקביות כנגד המרידה בבבל. כפי הנראה גם הנביא הנזכר בחרסים תמך בבבל, והיו לו תומכים בקרב אנשי הצבא - יאוש והושעיהו, ובקרב אנשי הממשל - כמו טביהו עבד המלך. יש להניח שחלק מהתומכים הסתירו את עמדתם מפני שנגדה את עמדת השלטון. אנשי ה"מפלגה" שתמכה בבבל לא הצליחו למנוע את המרידה, ומרידה זו הובילה זמן קצר לאחר מכן למסע המלחמה של נבוכדנאצר על יהודה , מסע שהביא לחורבן הממלכה.





 

מי הוא הנביא?


מי הנביא המדובר? באחד החרסים (חרס מספר 16 ) מופיע הצירוף "הו הנבא" וטור סיני סבר ש"הו" הוא סיומת שמו של הנביא. מסקנה זו אינה מלמדת אותנו הרבה, כי בתקופת ירמיהו לרוב הגברים היו כנראה שמות עם סיומת כזו. חוקרי מקרא וארכיאולוגים העלו סברות שונות בקשר לזהותו של הנביא, במבט ראשון הסיכוי שנמצא מידע על אדם המוזכר בקטעי מכתבים מלפני למעלה מאלפיים שנים ,נראה כמעט אפסי. אולם כמה מהחוקרים הצביעו על דמיון רב בין סיפורו של נביא זה לבין סיפורם של שני נביאים המוזכרים בספר ירמיהו : ירמיהו עצמו ונביא בשם אוריהו.




 

האם מדובר בירמיהו?


על פי המסופר שהה ירמיהו ביהודה עד לחורבן ולא הגיע בתקופה זו למצרים, אולם למרות זאת יש חוקרים המזהים אותו כנביא המוזכר בחרסים, במידה רבה בגלל המסופר בירמיהו לח, 4 – 5 .
על פי פסוקים אלה הואשם ירמיהו על ידי השרים בדיוק באותה ההאשמה שהואשם הנביא מלכיש על פי פיענוחו של טור סיני :
"ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם לרעה "(ירמיהו לח, 4).




 

האם מדובר באוריהו?


חוקרים אחרים מזהים את הנביא מהחרסים עם הנביא אוריהו, הנזכר בירמיהו כו, 20 – 23.
פסוקים אלה מספרים על "… איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו" (ירמיהו כו ,20 ). דברי הנביא גרמו לכך שהממשל ניסה לתפוס אותו , והוא נמלט למצרים:
"וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים"(ירמיהו כו ,21)
סיפור הרדיפה והבריחה למצרים דומה לסיפור הנביא מלכיש . נקודת דמיון נוספת היא שמו של מי שנשלח להביא את אוריה :
" וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים"(ירמיהו כו , 22) יש דמיון רב בין השם "אלנתן בן עכבור " לשמו של מי שנשלח להביא ממצרים את הנביא הנרדף – "כניהו בן אלנתן".
אם אכן מדובר באוריהו הרי שספר ירמיהו מציג בפנינו את סופו העגום של הסיפור שנחשף משברי החרסים: "ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם" (23).


ביבליוגרפיה:
כותר: מי הוא הנביא הנרדף מחרסי לכיש ?
מחבר: ורשבסקי, אבי
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית