עמוד הבית > ישראל (חדש) > יישובים > מטרופולינים > באר שבע
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
באר שבע, עיר האבות, היא כיום העיר השישית בגודלה בארץ. מיקומה המיוחד, הקנה לה מעמד של שער למדבר הנגב.



היישובים בנגב - באר שבע
מחברת: אופירה גל


באר שבע, עיר האבות, היא כיום העיר השישית בגודלה בארץ. אחרי קום המדינה גדלה העיר במהירות, והפכה למוקד עירוני המרכז את הפעילות המנהלית והכלכלית של האזור. מיקומה המיוחד, עיר על גבול המזרע והישימון, הקנה לה תמיד מעמד של שער למדבר הנגב.

הגרעין ההיסטורי של העיר המודרנית

באר שבע המחודשת הוקמה ב- 1900 על-ידי השלטונות הטורקיים ובעלי-בריתם הגרמנים.
העיר הוקמה במתכונת של "שתי וערב" ליד אפיק נחל באר שבע, סמוך לבארות מים ועל צומת דרכים מרכזי.
הממשל הטורקי הקים בה מבני ציבור גדולים ומרשימים, ביניהם ארמון המושל, המסגד, בית העירייה ובית-הספר לבני השיח'ים הבדואים.
האזור שבנו הטורקים קרוי היום "העיר העתיקה", וממנו מתפשטת העיר המודרנית לכיוון צפון .

מיקום העיר כגורם חשוב להתפתחותה

למיקומה של באר שבע, שנקבע בתקופות קדומות, יש השפעה רבה על אופייה של העיר ועל התפתחותה.
באר שבע נמצאת על צומת דרכים ארצי ולכן הנגישות אליה גבוהה.
העיר התברכה בעורף של יישובים כפריים ועיירות פיתוח. עורף זה עודד את התפתחות השירותים והמסחר בעיר.
קרבתה היחסית של באר שבע לריכוזי המחצבים בים המלח ובמכתשים משפיעה על מקורות התעסוקה של התושבים ועל אופי התעשייה בעיר.

תכנון עירוני בסביבה מדברית

תכנון העיר ובנייתה בראשית שנות החמישים התבסס על רעיון אירופאי של עיר גנים: שכונות עצמאיות ונפרדות זו מזו, מוקפות רצועות ירק ומרחבים פתוחים, ואת כולן משרת מרכז העסקים הראשי של העיר.
בדיעבד התברר כי רעיון זה אינו מתאים לעיר מדברית. השכונות לא התפתחו כפי שציפו, בשל כמה גורמים:

  • פיזור השכונות על מרחקים גדולים ייקר את הוצאות התשתית של העיר: אספקת מים, מערכת ביוב וחשמל ופיתוח כבישים.
  • המרחקים הגדולים בין השכונות לא התאימו לאקלים המדברי. היה קשה לפתח דשאים ופארקים, והמרחבים הצחיחים הגבירו את תחושת השיממון ולא עודדו גיבוש חברתי ופיסי בין חלקי העיר השונים.

בשנות השישים נערכו גורמי התכנון לתכנון מחודש של העיר. עיקריו היו בנייה צפופה יותר, יצירת קשר תחבורתי נוח בין השכונות לבין מרכזי המסחר והשירותים, ובנייה של מרכזים ומבנים המותאמים יותר מבחינה ארכיטקטונית לאקלים המדברי.
עקרונות אלה מלווים את התכנון גם כיום.

אוכלוסייה ותעסוקה

אוכלוסיית באר שבע מגיעה לכ- 156,000 נפש (1996). גרף גידול האוכלוסייה בבאר שבע מלמד על גידול באוכלוסיית העיר. בראשית שנות התשעים "מחקה" העיר את מאזן ההגירה השלילי שאפיין אותה במשך למעלה מעשור, ורשמה לעצמה מאזן הגירה חיובי. אין ספק כי לעלייה ממדינות חבר העמים וממדינות אחרות הייתה השפעה ישירה על הגידול המואץ: משלהי 1989 ועד 1997 הגיעו לבאר שבע כ- 45,000 עולים (פחות מחמש שנים בארץ). בין תושבי באר שבע בולטת נוכחותם של סטודנטים צעירים המתגוררים בעיר ולומדים באוניברסיטת בן גוריון, מספרם מגיע לכ- 14,000.

תושבי באר שבע מהווים כמחצית מסך כל המועסקים באזור הנגב. רובם עובדים בענף השירותים ובענף התעשייה. מרבית מפעלי העיר מרוכזים באזור תעשייה הנמצא בדרום מזרח העיר. בראשית שנות התשעים החלה מסתמנת התפתחות משמעותית בתעשייה ובמסחר. הוקמו עשרות מפעלים וכן בנייני משרדים וקניונים המהווים מוקדי מסחר בעיר. אחת הסיבות לצמיחה הכלכלית הייתה קבלת מעמד של אזור פיתוח א' בראשית שנות התשעים.

בירת הנגב

השם "בירת הנגב" ניתן לעיר באר שבע בזכות תפקידה המרכזי בהענקת שירותים לכל יישובי סביבתה.

יישובי הלוויין של באר שבע

כדי לחזק את אזורי השוליים בנגב ולהגביר את ההתיישבות היהודית בהם, הוקמו סמוך לבאר שבע שלושה יישובי לוויין:

  • עומר
  • מיתר
  • להבים

שלושת היישובים נמצאים בטווח יוממות מבאר שבע ומהווים, במובן זה, פרברים של באר שבע. הם מאופיינים בהרכב חברתי וכלכלי גבוה מן הממוצע, ונחשבים ליישובים יוקרתיים.

יישובי הלוויין היו אמורים למשוך אל הנגב אוכלוסייה איכותית ממקומות אחרים בארץ, אך בפועל משכו אוכלוסייה מבוססת מבאר שבע. למעשה, שלא במתכוון, גרמו יישובי הלוויין להחלשתה הכלכלית והחברתית של העיר.

באר שבע- המטרופולין של הנגב

הכוונה הרווחת היום בקרב המתכננים היא להפוך את מרחב באר שבע למטרופולין הרביעי בארץ, אחרי תל אביב, חיפה וירושלים. תפקיד המטרופולין הדרומי המתוכנן יהיה להוות משקל נגד לריכוז האוכלוסייה הצפוף במרכז הארץ. תפיסה זו באה לידי ביטוי בתכנית 2020, המנסה לחזות את תהליכי הפיתוח של ישראל במאה הבאה. על-פי התכנית צפויים בנגב באותה עת כ- 2.1 מיליון תושבים. במסגרת התכנית להפוך את מרחב באר שבע למטרופולין יושקעו כספים בפיתוח תשתיות בעיר ובאזור, תשופר רמת השירותים, יוקמו תעשיות מתוחכמות ומקורות תעסוקה חדשים, ויפותחו שירותי בריאות מתקדמים. כל אלה יביאו לפיתוח האזור ולרווחת תושביו.

ביבליוגרפיה:
כותר: היישובים בנגב - באר שבע
שם  התקליטור: אל הנגב
מחברת: גל, אופירה
עורכת התקליטור: דיצ'ק, דגנית
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. סביבת הלמידה אל הנגב היא פרי שיתוף פעולה בין מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית לבין אלבטרוס- צילום אוויר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית