היישובים בנגב

העיר הדרומית ביותר בארצנו עשתה דרך ארוכה מאז הוקמה בשנת 1951. מעיירת דיג קטנה היא הפכה לעיר נמל, והיום היא עיר תיירות משגשגת. אילת היא עיר מיוחדת בזכות מיקומה, בזכות יופייה, ומעל הכול בזכות תושביה המיוחדים - אותם אילתים שמתגוררים ב"קצה העולם".

מיקום ותנאים גאוגרפיים

אילת היא העיר הדרומית ביותר בארצנו. מיקומה מקנה לה חשיבות כלכלית וביטחונית, אך גם מגביל את פיתוחה.
אילת שוכנת לחוף מפרץ אילת. המפרץ העמוק אפשר לפתח בה נמל ימי ולהפוך אותה לשער של ישראל למדינות אסיה ואפריקה.
הים העשיר בשלל שוניות אלמוגים מעודד את פיתוח התיירות בעיר.

העיר בנויה ממערב למפרץ, בעיקר על מניפת הסחף היוצאת מן ההרים. רצועת החוף הולכת וצרה ככל שמתרחקים דרומה, והשטחים הזמינים להרחבת העיר מוגבלים.

אילת רחוקה כ- 240 ק"מ מהיישוב העירוני הקרוב ביותר - באר שבע - ומרוחקת ממוקדי הפעילות הכלכלית והחברתית שבמישור החוף. קשה מאוד לפתח עיר במרחק כה רב, בעיקר בגלל הקושי לספק שירותים שונים. מצד שני המרחק ממרכז הארץ מושך תיירים ומבקרים שרוצים לנוח במקום רחוק ומנותק מן המרכז.

התנאים האקלימיים באילת די קשים בקיץ ומאלצים את השוהים במקום למצוא פתרונות להקלת החום.

נכיר את העיר

האזור הצפוני: האזור הצפוני לאורך החוף הוא אזור התיירות, ובו מרוכזים מרבית בתי המלון של אילת. בקצה המפרץ נבנתה לגונה, והיא הגדילה את קו החוף ואפשרה בניית מלונות נוספים. לגונה נוספת נמצאת עתה בבנייה.

שדה התעופה: לשדה התעופה של אילת מגיעים בדרך האוויר. ישנה תכנית להעביר את השדה צפונה מאחר שכיום הוא נמצא ממש בלב העיר, פוגע באיכות החיים של התושבים ומנתק את אזור התיירות ממרכזי השירותים והמסחר של העיר.

האזור הצפון-מערבי: באזור זה הוקמו שכונות המגורים הראשונות של אילת. במקום היו גבעות נמוכות ושטוחות למדי, ובזמנו היה נוח וחסכוני להתחיל שם את הבנייה.
השכונות התרחבו בעיקר לכיוון צפון-מערב. כיום אפשר לראות בנייה חדשה באתר שחמון.

השכונות החדשות הוקמו מתוך תשומת לב לעקרונות הבאים: מרחקי הליכה קצרים ככל האפשר, שילוב של בנייה לגובה עם בנייה נמוכה, יצירת משטחים מוצלים, בנייה בהירה, כיווני אוויר טובים, חלונות מקורים והקפדה על כך שמרכזי השירותים קהילתיים יהיו בתוך השכונות.

המע"ר: מרכז העיר משמש כנקודת מפגש חברתית וכמרכז שירותים. במרכז מגוון של שירותי מסחר ועסקים, משרדים ממשלתיים, משרדים של השלטון המקומי ומוקדי תרבות ובידור. בשנים האחרונות "גלש" המרכז המסחרי לקו החוף בעקבות מרכז קניות גדול שהוקם שם.

אזור הנמל: אילת קמה כעיר נמל. לאורך המפרץ הוקם נמל מסחרי ודרומה לו הוקם נמל נפט. הנמל המסחרי, שפעילותו הכלכלית נמצאת בירידה, תופס כ- 10 ק"מ מקו החוף.

החוף הדרומי: בחוף הדרומי נמצאת שמורת האלמוגים, המצפה התת-ימי, חוף רחצה ומלונות.

אזור התעשייה: באילת שני אזורי תעשייה. האחד ממוקם בצפון העיר, והשני ליד הנמלים.

מאבק על אופן השימוש בקרקע

לאילת רצועת חוף צרה וקצרה, אך צרכיה רבים: תיירות והשירותים הנלווים לה, נמל אזרחי ונמל צבאי, שדה תעופה, מסוף נפט, שמורות טבע, מכוני מחקר ועוד.

הצרכים השונים יוצרים לא אחת בעיות הקשורות לאופן השימוש בקרקע. למשל, הפעלת נמל נפט או הפעלת מתקנים צבאיים פוגעות בחופי הרחצה ובשמורות הטבע.

תכנית המתאר החדשה של אילת מנסה להתמודד עם בעיות אלה. לדוגמה, לפי התכנית החדשה יועבר נמל התעופה, הנמצא בלב העיר, לעין-עברונה - כ- 10 ק"מ צפונית לאילת, והשטח שיתפנה יהפוך למרכז עירוני שיכלול שירותים לתושבים ולתיירים.

האוכלוסייה

מאז קום המדינה התפתחה אילת לעיר בת 39 אלף תושבים (1995), ביניהם כ- 2,500 עולים (הנמצאים בארץ פחות מחמש שנים).

בשנים האחרונות רואים באילת אוכלוסייה מסוג מיוחד, אוכלוסייה המתגורת במקום באופן זמני. התפתחות זו נובעת בעיקר מפיתוח התיירות באזור, ומהדרישה לעובדים שאינם מקצועיים.
הגידול במספר התושבים הארעיים באילת משמש לעתים מקור לעימותים חברתיים ופוגע באיכות החיים בעיר, שכן בניגוד לאנשים הרואים באילת את ביתם - אנשים המגיעים למקום לתקופה קצרה אינם חשים מעורבות בחיי הקהילה, ובדרך כלל אינם מגלים אכפתיות ביחס לעיר ולמצבה.

הבסיס הכלכלי- מעיר נמל לעיר תיירות

במשך השנים שינתה אילת את אופייה הכלכלי. בעבר התבססה כלכלת אילת על מסחר שהתנהל דרך נמל אילת ועל מכרות הנחושת בתמנע, אך במשך הזמן חלה ירידה בהכנסות מנמל אילת, וגם את המכרות בתמנע נאלצו לסגור. בד בבד, היה גידול מתמיד בהכנסות מתיירות, ואילת הפכה לעיר שהענף הכלכלי המרכזי שלה הוא תיירות ומלונאות. תושבים רבים מוצאים את פרנסתם במתן שירותי תיירות, והאפשרויות רבות ומגוונות: מלונות, מסעדות, חנויות למזכרות, שירותי טיולים, מקומות בילוי, מרכזי קניות ועוד.

בעידן של שלום

אזור אילת משמש נקודת מפגש לשלוש מדינות: ישראל, ירדן ומצרים. הגבול המשותף מאפשר שיתוף פעולה בנושאים שונים, אך בעיקר בנושא התיירות, המהווה בסיס כלכלי לכל שלוש המדינות: המדינות יכולות להשתמש בתשתיות משותפות ולחסוך כסף על-ידי ניצול מלא יותר של מתקנים כמו כבישים, מסילות ברזל, נמלים ימיים ונמלים אוויריים.

ייתכן גם שיתוף פעולה בנושא איכות הסביבה: מפרץ אילת נמצא בתהליך זיהום אקולוגי מתמשך, וטיפול משותף בבעיה יכול לעזור לשמור על שוניות האלמוגים, החשובות לשלוש המדינות.