עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > אוויר > זיהום אווירעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > רעש וקרינה עמוד הבית > מדינת ישראל > מים ותשתיות > תחבורה
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה



תקציר
הצפיפות הבלתי-נסבלת בנמל התעופה הבינלאומי היחיד שלנו, ותחזיות הגידול בתנועת הנוסעים והמטענים לישראל וממנה בשנות ה-2000, הולידו פרוייקט שנוי במחלוקת. משרד התחבורה ורשות שדות התעופה רואים בו פתרון למצוקת הנוסעים ומהפך כלכלי לאזור כולו. אנשי איכות הסביבה והיישובים הסמוכים לשדה, מתקוממים נגד התיאור האופטימי ומזהירים מפני פגיעה אנושה באיכות החיים של כשליש מאוכלוסיית המדינה.



נתב"ג 2000 : סיוט בשמי גוש דן
מחבר: נתן רועי


הצפיפות הבלתי-נסבלת בנמל התעופה הבינלאומי היחיד שלנו, ותחזיות הגידול בתנועת הנוסעים והמטענים לישראל וממנה בשנות ה-2000, הולידו פרוייקט שנוי במחלוקת. משרד התחבורה ורשות שדות התעופה רואים בו פתרון למצוקת הנוסעים ומהפך כלכלי לאזור כולו. אנשי איכות הסביבה והיישובים הסמוכים לשדה, מתקוממים נגד התיאור האופטימי ומזהירים מפני פגיעה אנושה באיכות החיים של כשליש מאוכלוסיית המדינה.

זה אמור לקרות בשנת 2000, בעוד ארבע שנים מהיום: למעלה מ-16 מיליון נוסעים ינחתו וימריאו מנמל-התעופה בן גוריון (נתב"ג), 6000 מכוניות יכנסו וייצאו משעריו מדי יום, העיר נתב"ג תאוכלס בעשרות אלפים בני-אדם, נוסעים, מבקרים ועובדים.

בלהה גבעון, מנהלת היחידה לאיכות הסביבה בחברה להגנת הטבע, אומרת כי התחזית הזאת איננה פרי הדמיון הקודח. היא מתבססת על פרויקט נתב"ג 2000, המונח על שולחן המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. אם תאושר התוכנית, אומרת גבעון, יווצר מצב בלתי-נסבל, שנפגעיו הם שני מיליון אזרחים, תושבי האזור.



בשנת 2000 יתבצעו, על-פי אותה תחזית, 150 אלף נחיתות והמראות, פי שלוש ממספרן כיום. כל שתי דקות ימריא או ינחת מטוס סילון, שיפלוט או יקלוט אלפי נוסעים. אלה יגיעו או יצאו מן השדה באלפי מכוניות, שיתנקזו אל עורק התחבורה המוביל לתל-אביב או לירושלים.

הראשונים שיפגעו יהיו תושבי היישובים, הממוקמים בסמוך לנמל-התעופה בן גוריון. מדובר ב-25 ערים ויישובים במעגל הקרוב לנמל העמוס, עם אוכלוסייה כוללת של כ-300 אלף נפש: לוד, רמלה, אור יהודה, קריית אונו, יהוד, אזור, סביון, גני יהודה ורמת אפעל. זאת מבלי לקחת בחשבון את כפר חב"ד, מזור, בני עטרות, גנות וחמד – ישובים שכבר היום משלמים את מחיר נזקי הרעש וזיהום האוויר של נמל-התעופה.

במעגל השני ייפגעו תושבי חולון, בת ים, ראשון לציון, שוהם, ראש העין ומודיעין במזרח, כפר סבא ורעננה בצפון.

"מדובר על כ-200 המראות ונחיתות של מטוסים מעל חולון לבדה, "מתריע מוטי ששון, ראש עיריית חולון. "חיינו יהפכו לגהינום. גם עכשיו יש כמה שכונות בעיר, שתושביהן חשופים לרעש נורא ולסכנה גדולה."

כתזכורת למה שעלול לקרות, מציין ששון אירוע שהתרחש לפני כשנה: במטוס ג'אמבו שחלף מעל שמי חולון אירעה תקלה, והוא נאלץ לרדת לגובה של 150 מטרים מעל שכונת קריית שרת.

כמעט-תאונה דומה התרחשה בספטמבר האחרון: מטוס 'בואינג 767 של 'אל על' חלף מעל מושב בני עטרות, בדרכו לנחיתה, והעיף את כל הרעפים מגג אחד הבתים.

השינויים שיחולו באזור בעקבות הפרוייקט, מזהירה גבעון, יחמירו את המצב עוד יותר. החיים יהפכו בלתי-נסבלים. רשימת המיפגעים הכרוכים בפרוייקט נתב"ג 2000 כוללת הפקעת שטחים בבעלותם של תושבי המעגל הראשון והשני, זיהום אויר שמקורו בדלק הסילוני (דס"ל), רעש מחריש אוזניים של מנועי הסילון, ותנועה בלתי-פוסקת של רבבות אנשים אל נתב"ג וממנו.

ביום מועסקים בנתב"ג כ-20 אלף איש. התחזית לשנת 2000 מדברת על 'עיר' בת 60 אלף עובדים ויותר, שיעבדו מסביב לשעון במשך 24 שעות ביממה.


 

שרוולים וכוכבים


תחזיות וחישובים שנערכו על ידי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה, חושפים פרטים ומספרים מדהימים: בשנת 2000 ינחתו בנתב"ג 4100 נוסעים בשעת השיא וימריאו 3500 נוסעים. לרשותם יעמוד טרמינל מודרני וחדיש, ששיטחו יוגדל בשלב הראשון ל-100 אלף מ"ר (עבור 5 מיליון נוסעים בשנה) ובשלב הסופי ל-160 אלף מ"ר (עבור 16 מיליון נוסעים בשנה).

אזור הטרמינל החדש יתחבר, על-פי התכנון, לכביש המהיר (מספר 1) תל-אביב-ירושלים באמצעות מחלף, שייבנה במחצית המרחק בין מחלף נתב"ג הנוכחי לבין מחלף שפירים. בנוסף, תהיה הסתעפות של מסילת הרכבת תל-אביב דרום לירושלים, שתחבר את הטרמינל למערך הרכבות הארצי.

הטרמינל שנבחר לאחר בחינת כל החלופות, הינו אטריום (מבנה בעל תיקרה פתוחה-שקופה) דו-מפלסי דמוי כוכב, הכולל תחנת רכבת ואזורי חניה. במבנה זה יתבצעו קליטת הנוסעים לטיסות יוצאות ושירותים לנוסעים נכנסים. מיבנה זה יחובר למבנה מרכזי נוסף, באמצעות מסדרון של 'מדרכות נעות', ובו מרכז שירותים ומסחר ואולמות המתנה לנוסעים. הקשר בין המבנה למטוסים יהיה באמצעות חמישה רציפים מכל רציף יהיו מספר שרוולי גישה למטוסים עצמם, כמקובל בנמלי-התעופה המתקדמים בעולם.

בקיצור, הכל כדי להקל על חייהם של המשתמשים בשירותי השדה. מה זה יעשה לאיכות חייהם של רבבות התושבים שמסביב לו - זו כבר שאלה אחרת.



 

"משרד התחבורה מתעלם"


באוגוסט 1994 הנפיקו משרד התחבורה ורשות שדות התעופה חוברת, שנושאת את השם פרוייקט נתב"ג 2000, ובה חומר רב על התוכניות העתידיות. העורך, יחיאל אמיתי, איש מקצוע בתחום התעופה (המכהן גם כדובר רשות שדות התעופה), טרח להדגיש כי אחד מיעדי הפרוייקט הוא "לצמצם ככל האפשר את הפגיעה הסביבתית ולהתחשב בשכנים לשדה".

החוברת הופקה בהמשך ל'ספרי הפרוייקט' קודמים, פרי עטה של ועדת מומחים שהוקמה ביוזמת שר התחבורה, ישראל קיסר. בספר הפרוייקט המרכזי צוינו שמותיהם של צוותים, שאמורים להתייחס לכל ההשלכות האפשריות שינבעו מהתכנון והביצוע, ולהציע פתרונות. גם לנושא איכות הסביבה יש צוות. לפי שעה, צוות זה טרם החל בעבודתו.

גם בחוברת של משרד התחבורה שהופצה לכל דורש, אין אזכור יתר של עניין מפגעי הסביבה, שיצוצו בכל אחד משלבי הבנייה של הפרוייקט. בחברה להגנת הטבע אומרים, כי רק התוספת של 6000 המכוניות שינועו מדי יום בעמק לוד, אל נתב"ג וממנו, תגרום לסדרה ארוכה של נזקים בריאותיים, החל מפגיעה בכושר השמיעה עקב הרעש, דרך לחצים וכאבי ראש, חוסר ריכוז ועייפות וכלה בפגיעה במערכת העצבים.

נציגי היישובים באזור צופים פגיעה חמורה עוד יותר. הם טוענים, כי המציאות החדשה תביא לעלייה במספר מיקרי מחלת הסרטן. זאת, בהסתמך על מחקרים המראים כי זיהום אוויר שמקורו בשרפת דלק (סילוני או רגיל), הוא אחד הגורמים העיקריים לסרטן הריאות.

בלהה גבעון מאשימה את משרד התחבורה בהתעלמות מן הסיכונים הבריאותיים. "כיום, אין אפילו תחנת ניטור אחת באזור נמל-התעופה, שתדווח על ממדי הזיהום", היא טוענת.

מי שכן גילה אחריות מיניסטריאלית היה שר הבריאות, ד"ר אפרים סנה. לפני כחודש מינה סנה צוות מומחים בלתי-תלוי, והטיל עליו לבדוק את ההשלכות הבריאותיות של הרחבת נתב"ג. בצוות חברים פרופסור מנפרד גרין, מומחה לבריאות הציבור ויושב-ראש המרכז הישראלי לרישום וחקר מחלות; פרופסור מילכה הילדסהיימר מבית החולים 'שיבא', מומחית לנזקי רעש, ופרופסור אשר אור-נוי, מבית-הספר לרפואה בירושלים, מומחה לנזקים בעוברים.

וישנו גם נזק חומרי. מומחי הנדל"ן צופים צניחה במחירי הקרקעות והבתים באזור, אם אכן ייצא הפרוייקט אל הפועל. אחרי הכל, מי יהיה מעוניין להתגורר בבית, שמעליו חולפים מטוסי ג'אמבו מחרישי אוזניים ומזהמי אוויר, בקצב של 30 בשעה, במשך רוב שעות היממה?

ברשות שדות התעופה ממהרים להרגיע ומנפנפים בידיעה שפורסמה באחד המוספים הכלכליים. לפי הידיעה ("ממון" 11.95), יותר ויותר יזמי נדל"ן בתחום התעשייה, המסחר והתיירות נוהרים לסביבות רמלה-לוד, בגלל תוכנית נתב"ג 2000, שתהפוך את האזור לאטרקטיבי. לדברי אנשי הרשות, מחירי הנדל"ן באזור דווקא בעלייה.
אגב, בחודש יולי 1995 עתרו חברי קבוצת מושבים השוכנים סמוך לנמל-התעופה לבג"ץ, נגד ההחלטה להפקיע כ-5000 דונמים לטובת פרוייקט ההרחבה. יודעי דבר העריכו כי העתירה היתה שלב טקטי במשא-ומתן עם מנהל מקרקעי ישראל, באשר לגובה הפיצויים שישולמו למושבים. זאת, לאחר שרשויות התכנון לא אישרו למושבים אלה הפשרת קרקע חקלאית לבנייה, מחשש לפגיעה בפרוייקט. בג"ץ דחה את העתירות ונתן בכך אור ירוק להמשך הפרוייקט.



 

בג"ץ עצר את ההטייה


במשרד התחבורה חושבים, בניגוד לדעת מומחים בנושא, כי הפרוייקט לא יפגע בסביבה. בניסיון לשכנע את הציבור הרחב, גייס המשרד את לשכת הפרסום הממשלתית. במודעות עמוד שכותרתן "פרוייקט נתב"ג 2000 - ללא פגיעה באיכות הסביבה", הביאו מנסחי המודעה לידיעת הציבור, כי "נתב"ג 2000 איננו נמל תעופה חדש אלא טרמינל (מסוף נוסעים), מבנה בלבד, ללא תוספת מסלולים חדשים, וכי למרות הגידול הצפוי במספר ההמראות והנחיתות בשנות האלפיים (עם הטרמינל החדש או בלעדיו), לא ייפגעו תנאי הסביבה. ההיפך הוא הנכון: הטרמינל החדש יאפשר טיפול טוב יותר ברעש, בזיהום בצפיפות... בנוסף לכך, בזכות הפרוייקט ייבנו בתוואי תל-אביב-ירושלים מחלף ומסילת רכבת חדשים, שיקלו בצורה ניכרת על עומס התנועה בכביש זה".

כצעד ראשון במימוש הפרוייקט, ותוך התעלמות ממחאות תושבי הסביבה, החליטו ברשות שדות התעופה לפתוח בעבודת הטיית ערוץ נחל איילון בסמוך למושב צפריה. התושבים מיהרו לעתור לבג"ץ וזה הוציא צו זמני, המורה לעצור את העבודות. נימוקי ההחלטה יפורסמו בקרוב, אולם כבר עתה ברור, כי דעתו של בית-המשפט העליון אינה נוחה מן ההתעלמות הבוטה של היזמים ממצוקתם של השכנים.

בעוד משרד התחבורה ורשות שדות התעופה מתעלמים מצרכי הסביבה, הרי המשרד לאיכות הסביבה, הרשויות המקומיות והארגונים 'הירוקים', אינם מרפים. בחברה להגנת הטבע הוקם צוות מעקב אחר 'פרוייקט נתב"ג 2000, וגם אגודת "אדם טבע ודין" עומדת על המשמר. לפי שעה, ארגוני ה'ירוקים' הבינלאומיים לא נרתמו באופן פעיל למאבק, והותירו את השטח פנוי ל'ירוקים' כחול-לבן.

למשפחה הלוחמת הצטרפו באחרונה מספר פוליטיקאים, שהחלו במרוץ הפריימריס שלהם, בבחירות המקדימות לכנסת הקרובה. הבולט שבהם הוא ד"ר ישראל פלג, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, שהחליט לרוץ לכנסת ה-14 ברשימת העבודה. תחת הסיסמה "אחד מהסביבה" מבטיח פלג (אם ייבחר, כמובן) "לדאוג לצורכיהם המיוחדים של תושבי האזור - לתחבורה טובה, לשירותים מקומיים וממלכתיים, לשיפור השירות ולצמצום מפגעי הרעש מנתב"ג." התארגנות תושבי האזור מאחורי הגופים ה'ירוקים', הולידה שדולה סביבתית המייצגת כשני מיליון תושבים, רובם ככולם נפגעים פוטנציאליים של הפרוייקט המתוכנן.



 

מדרום תיפתח הטובה?


אחת החלופות המדוברות לשחרור הלחץ מעל נתב"ג היא נבטים. מדובר בהקמת שדה-תעופה אזרחי משלים בשדה-התעופה הצבאי הקיים בנבטים, 8 קילומטרים מזרחית לבאר שבע. לשדה זה, אם וכאשר יוקם, ניתן יהיה להפנות חלק מטיסות הלילה, ובכך למזער את הנזקים הסביבתיים. השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, תומך בחלופה ואף הודיע כי רק כאשר יוקם השדה בנבטים, יתמוך משרדו בפרוייקט נתב"ג 2000. לעמדה זו מצטרף גם שר הפנים, חיים רמון, המתנה את המשך הדיונים על התוכנית להרחבת נתב"ג, בהצגת תוכנית להקמת שדה בנבטים.

ח"כ פיני בדש (צומת) המכהן גם כראש מועצת היישוב עומר הסמוך לנבטים, תומך נלהב ברעיון. "כל מה שצריך, זה מחצית מהתקציב המוצע לפרוייקט נתב"ג 2000. אם חלק מהתקציב הזה יופנה לבניית כבישים ומסילת רכבת למרכז הארץ - ניתן יהיה להגיע מהשדה הזה לתל-אביב בתוך 40 דקות. השדה החדש גם יביא לתנופת פיתוח אדירה של דרום הארץ, וישתלב עם תוכניות התיירות לאזור ועם תנועת התיירות לירדן" שר התחבורה, ישראל קיסר, אומר ל"ירוק כחול לבן", כי התוכניות להרחבת הפעילות בנתב"ג נשקלו בקפדנות, וכללו גם תסקיר השפעה מפורט ויסודי על הסביבה. לדבריו, ההתארגנות של הפוליטיקאים שהובילו את ראשי הערים לראש הממשלה כדי לקבול על התוכנית להרחבת השדה, באה מטעמי "קידום מכירות אישי" ומניעים פוליטיים טהורים.

את החלופה של נבטים אין הוא פוסל, אך ספק בעיניו אם שדה מרוחק זה יוכל לשרת את מאות אלפי הנוסעים הנכנסים ויוצאים. נבטים נמצאת במרחק 130 ק"מ מתל-אביב, ובהיעדר תשתית מסילתית ראוייה, ייאלצו הנוסעים להיטלטל בנסיעה לילית של שעתיים לפחות מהשדה או אליו.

עם זאת, אומר קיסר ל"ירוק כחול לבן", כי דלתו פתוחה לכל אחד מארגוני ה'ירוקים', שיש להם הצעות קונסטרוקטיביות בנידון. "נעשה כל מאמץ לעמוד בדרישות שנות האלפיים מחד, אך לא לפגוע בסביבה ובתושביה מאידך," אמר. שר האוצר, אברהם שוחט, אף הוא אינו שולל עקרונית את נבטים, אך סבור כי בשלב הראשון יש להקים שדה-תעופה בנבטים, בעיקר לשירות תיירות המרפא המגיעה לאזור ים המלח. ומדיבורים למעשים. באמצע ינואר מינו שרי האוצר, התחבורה ואיכות הסביבה צוות בן שלושה מומחים, לבדיקת 'אופציית נבטים' כשדה-תעופה משני ומשלים לנתב"ג 2000.

על שלושת חברי הצוות, הפרופ' יצחק סוארי, ד"ר רמון הראל וד"ר ערן פייטלסון, הוטל לבחון את המועד המשוער המוקדם ביותר, בו ניתן להשלים את תכנונו, אישורו ופיתוחו של שדה משלים בנבטים. הכוונה לשדה ברמה בינלאומית ושתיצור ביקוש לשירותיו למרות ריחוקו הרב ממרכז הארץ. הצוות התבקש גם לבחון מהי הקיבולת הנדרשת בנתב"ג, על-מנת לתת מענה הולם לצרכים הכרוכים במתן שירות ברמה בינלאומית מקובלת לנפח נוסעים צפוי, וכן לבדוק אם תוכנית נתב"ג 2000 בשלב א' (5 מיליון נוסעים) ובשלב ג' (16 מיליון נוסעים), נותנת מענה הולם לצרכים אלה.

מסקנות הצוות יוגשו לשרים תוך חודש. פרוייקט נבטים מועדף, כמובן, על-ידי הארגונים ה'ירוקים', אך ספק אם ייצא לפועל. הרושם הוא, כי פרוייקט נתב"ג 2000 הוא התשובה המעשית היחידה למצוקת המקום ולתחזיות הגידול בתנועה האווירית לישראל וממנה. האם ייקבר הפרוייקט במגירות המתכננים, או אולי יתממש ויהפוך את חייה של כשליש מאוכלוסיית המדינה לחלום בלהות? ימים יגידו.

ביבליוגרפיה:
כותר: נתב"ג 2000 : סיוט בשמי גוש דן
מחבר: רועי, נתן
תאריך: פברואר-מרץ 1996 , גליון 7
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית