הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה > מגזרים ותרבויות > בדווים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
הבדואים הגיעו לנגב ולסיני מחצי האי ערב בשלושה גלי הגירה גדולים.



הבדואים - רקע היסטורי (עד סוף תקופת המנדט)
מחברת: אופירה גל


אגדה בדואית מספרת כי מן הענן הכבד המביא ברכה על הארץ לקח האל קטע וברא את הגמל - כבד ומביא ברכה כענן. מהרוח הסובבת את הארץ יצר את הבדואי - חופשי כרוח.

הגירת הבדואים לנגב ולסיני

הבדואי הוא איש המדבר, ושמו נגזר מן המילה "באדיה", שפירושה בערבית "מדבר". אורחות חייו של הבדואי ומבנה החברה שבתוכה הוא חי מאפשרים לו להתקיים בתנאים הקשים של המדבר.

הבדואים הגיעו לנגב ולסיני מחצי האי ערב בשלושה גלי הגירה גדולים. הגירתם החלה עם תחילת כיבושי האסלאם, במאה השביעית לספירה, והסתיימה לפני כ- 250 שנה. הסיבה הראשונית להגירת הבדואים הייתה הצטרפותם לצבאות הכיבוש המוסלמיים. סיבות נוספות להגירה היו חיפוש מקורות מים ושטחי מרעה בשנות בצורת, ובריחה מפני נקמת דם.

הנדודים ואמצעי הקיום במדבר

הבדואים נדדו ברחבי מדבריות המזרח התיכון באופן מחזורי: הם התחילו בנקודה מסוימת, נדדו במסלול קבוע שכלל בארות, בורות מים, שטחי מרעה ואף שווקים מרכזיים בערים - ובתום עונה או שנה חזרו לנקודה שממנה יצאו.

הבדואים נדדו במסגרת השבט שהשתייכו אליו. לכל שבט הייתה טריטוריה - שטח מחיה מוגדר - שבתחומה נדד. השטח כלל אזורי מרעה ומקורות מים, והשבט נלחם עליהם בחירוף נפש. פעמים רבות ניטשו בין השבטים מאבקים קשים על שטחים, ולא אחת קרה ששבט גדול ורב-לוחמים ניצח שבט קטן וחלש ודחק אותו משטח משופע באזורי מרעה ובמקורות מים. פשיטות של שבטים לתחום המחיה של שבטים אחרים היו בעיקר בשנות בצורת . עיקר המאבקים בנגב היו על שטחו הצפוני, אזור נחל באר שבע, שהיה עשיר יחסית במקורות מים ובשטחי מרעה.

מטבע הדברים היו האזורים הפוריים שבנגב הצפוני מיושבים יותר, ובין הבדואים לאוכלוסייה באזורים אלה היו מאבקים על אזורי מרעה. בתקופות שבהן היה השלטון המרכזי חלש יכלו הבדואים לחדור עמוק יותר אל תוך האזורים המיושבים .

חוקי המדבר מעל לחוקי השלטון

בשנות השלטון הטורקי באזורנו (התקופה העותומאנית), ובעיקר מהמאה ה- 16 ועד אמצע המאה ה- 19, חיו הבדואים בתנאים אידיאליים. מעורבות השלטון בענייניהם הייתה מינימאלית, והם היו פטורים מגיוס לצבא הטורקי ומתשלומי מסים. הם התפרנסו מרעיית עדריהם, ממלחמות וממסעות שוד, וקיימו את הפתגם "אל-באדיה פוק מן אל-קאנון", שפירושו: חוקי המדבר מעל לחוקי השלטון.

חוקי השלטון מעל לחוקי המדבר

בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 השתנו היחסים בין השלטונות לבדואים, והחל מתקיים פתגם אחר: "אל-קאנון פוק מן אל-באדיה" - חוקי השלטון מעל לחוקי המדבר. השינוי התרחש כאשר לקראת סוף תקופת שלטונם באזור החלו הטורקים - ואחריהם גם הבריטים - להשליט סדר ומשטר באזור, ולהתערב בענייני הבדואים.

ב- 1900 הקימו הטורקים את באר שבע וקבעו אותה כעיר מחוז. ממנה שלטו ופיקחו על השבטים הבדואים, ריסנו את המאבקים בין השבטים, הגבילו ותחמו את שטחי המרעה וחייבו את השבטים בתשלום מס.

המגבלות שהוטלו על הבדואים, תחילה על-ידי הטורקים ואחר-כך על-ידי הבריטים, הביאו לשינויים ראשוניים באורח חייהם. עד אז חיו הבדואים חיי נדודים מוחלטים. עתה החלו בהדרגה להתנחל באזורים שבהם ישבו, ולעבד את הקרקע מספר חודשים בשנה.

מאוחר יותר, כאשר קמו מדינות חדשות באזור, כמו ישראל, ירדן ומצרים, התעצם תהליך המעבר ליישוב קבע.

קראו עוד:

הבדואים - דת ואמונה
הבדואים - הכנסת אורחים
הבדואים - המאהל והאוהל
הבדואים - חלוקת תפקידים
הבדואים - כלכלה מסורתית
הבדואים - מבנה החברה

ביבליוגרפיה:
כותר: הבדואים - רקע היסטורי (עד סוף תקופת המנדט)
שם  התקליטור: אל הנגב
מחברת: גל, אופירה
עורכת התקליטור: דיצ'ק, דגנית
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. סביבת הלמידה אל הנגב היא פרי שיתוף פעולה בין מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית לבין אלבטרוס- צילום אוויר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית