עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > צמחים > בעלי זרעיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > צמחים > בעלי זרעים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על עצי האשל, העמידים בתנאי המדבר.



אשל
מחברת: אופירה גל


האשל מוזכר בתנ"ך פעמים אחדות, אך לא ברור אם האשל התנ"כי הוא האשל המוכר לנו כיום. אברהם אבינו נטע אשל בבאר שבע (בראשית כא 33). ואכן, האשל נפוץ באזור באר שבע, וכן בחלקים רבים אחרים של הנגב.

תפוצה בארץ ובעולם
ישנם מינים רבים של אשל, רובם מינים מדבריים שמוצאם סהרו-ערבי. מיני האשל המדברי מאכלסים איזורים חוליים, אפיקי נחלים או מלחות. בארץ ניתן למצוא את האשל גם בקרקעות מלוחות מחוץ לאזורים המדבריים, למשל בחולות שלחופי הים התיכון.

עמידות יוצאת דופן בתנאי מליחות
האשל גדל בנגב בדרך כלל באפיקי נחלים, ובמקומות שבהם מי התהום קרובים יחסית לפני השטח. למינים אחדים של אשל עמידות גבוהה במיוחד בתנאי מליחות, לכן הם מאכלסים גם אזורים שבהם מליחות הקרקע גבוהה.

עמידות האשל בתנאי מליחות מתאפשרת הודות לבלוטות מיוחדות על פני העלים, בלוטות המפרישות מהעלים את עודפי המלח. המלחים המצטברים על העלה סופחים מים בלילות טל וכתוצאה מכך מטפטפים מי מלח על הקרקע וממליחים אותה. כיוון שצמחים אחרים אינם יכולים לגדול במליחות זו, נוצר סביב האשל שטח נקי מצמחים.

נטיעת עצי אשל
אברהם אבינו אינו היחיד שנטע עצי אשל. גם אנו עושים זאת כיום. בשל מערכת שורשי העומק והרוחב המפותחת שלו, ובזכות יכולתו להתקיים בקרקעות מלוחות, האשל יעיל מאוד בייצוב קרקע חולית. בחולות נחל סכר, למשל, ניטעו עצי אשל רבים כדי לייצב את החולות. את עצי האשל אפשר למצוא גם בחורשות של הקרן הקיימת ובפרויקטים שונים לשיפור ולשיקום נופים.

ביבליוגרפיה:
כותר: אשל
שם  התקליטור: אל הנגב
מחברת: גל, אופירה
עורכת התקליטור: דיצ'ק, דגנית
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. סביבת הלמידה אל הנגב היא פרי שיתוף פעולה בין מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית לבין אלבטרוס- צילום אוויר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית