הכרזת כורש

מילות המפתח: תקופת בית שני, שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
המידע בדף זה עוסק ברקע להכרזת כורש, ובנוסח העברי והארמי שלה. /למידע מלא...

הרקע ההיסטורי להצהרת כורש : א

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא, הצהרת כורש
המאמר מבסס את הטענה שהצהרת כורש היא אותנטית. נוסח ההצהרה מרמז על המקוריות שלה, וגליל כורש, שבו הצהרה דומה שנתנה לבבל, מחזק את הסבירות ההיסטורית של מתן רשות לשיקום מקדש ועיר המקדש. הצהרת כורש היא חלק ממדיניות כללית שכדי להסביר אותה ידון המשך המאמר בארועים בבבל בתקופה שקדמה לכיבוש הפרסי. /למידע מלא...

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש, תנ"ך. חגי, כורש (מלך פרס)
בהצהרת כורש הבטיח המלך הפרסי ששבי ציון יוכלו לבנות מחדש את מקדש ה'. הניסיונות בפועל היו כושלים ומסתבר שכורש חזר בו מהבטחתו. לאחר מפלתו של כורש, עלו כוחות מורדים בממלכת פרס. המאמר עוקב אחר תפקידו של חגי הנביא בקריאת התעוררות למרד, בפעילותו לעצמאות יהודה, לחידוש מלכות בית דוד ולבניית בית מקדש.  /למידע מלא...

המערכה המדינית : הצהרת כורש

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
חלק זה של המאמר מתאר את הקשיים הרבים שעימם התמודדו שבי ציון: יחס השלטןן הפרסי, יחס יושבי הארץ, המצוקה הכלכלית והאכזבה מהפער בין התקוות למציאות. /למידע מלא...

המערכה המדינית : חזון שהכזיב

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
חלק זה של המאמר מתאר את הצפייה מכורש כפי שבאה לידי ביטוי בכתובים המקראיים  ואת האכזבה ממנו. כותב המאמר סבור כי כורש חזר בו מהבטחותיו וכי רק בימי דרויש  החל תהליך שיבת ציון בהיתר המלכות. /למידע מלא...

הצהרת כורש

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
דף מידע על הצהרת כורש, הצהרה שניתנה על ידי המלך הפרסי בשנת 538 לפנה"ס ואפשרה ליהודים לחזור מגלות בבל ולבנות את בית המקדש. דף המידע מספר על תוכנה של ההצהרה, על הרקע ההיסטורי שלה ועל המקבילה הבבלית - "גליל כורש". /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: פורים, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. אסתר, אסתר (המלכה), מרדכי (היהודי), פרס (ממלכה)
חיפוש אחר משמעות המגילה מתוך הרקע ההיסטורי שלה לפני ואחרי הקרבות הגדולים של אחשוורוש. על פי המאמר מגילת אסתר כמתרחשת סביב השנים 482- 480 לפנה"ס . המשתה שמתואר בפרק א' הוא כינוס ההכנה לקרב הגדול, פרק ב' והלאה מתרחשים לאחר הכישלון במלחמה ומרדכי ואסתר- הם יהודים מתבוללים שרק גזיררת המן מזכירה להם את יהדותם. /למידע מלא...