הקונגרס הציוני הראשון

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני, תכנית בזל
המידע בדף זה עוסק בקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבאזל שבשוויץ בא' באלול תרנ"ז - 29 באוגוסט 1897. /למידע מלא...

בנימין זאב הרצל והתנועה הציונית

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, מדינת היהודים (ספר)
על חייו והשקפותיו של בנימין זאב הרצל, על ספרו "מדינת היהודים", על פעילותו של הרצל ועל הקונגרס הציוני הראשון. /למידע מלא...

בנימין זאב (תיאודור) הרצל ופועלו

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני
על בנימין זאב (תיאודור) הרצל (1860-1904) - נקודות ציון בחייו, על השפעת האנטישמיות על פועלו, ועל מפעלו הציוני. /למידע מלא...

בנימין זאב הרצל (1904-1860) – חוזה המדינה

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני
על בנימין זאב הרצל, מייסד התנועה הציונית וחוזה הקמתה של מדינה יהודית. /למידע מלא...

הרצל ואמצעי התקשורת : קבלת הפנים בעיתונות לקונגרס הציוני הראשון

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני, עיתונות ועיתונאות, עיתונות עברית
על התגובות בעיתונות להרצל ולרעיון הציוני, בזמן הקונגרס הציוני הראשון. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: י

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני
על פעילותו של הרצל למימוש הרעיון הציוני ומשמעות המושג ציונים בכתביו. בהכריזו על הקונגרס כקונגרס של הציונים הגדיר הרצל את מגמתו כקונגרס של כל אלה שדגלו ברעיון הלאומי המדיני בניגוד לאגודות של חובבי ציון. /למידע מלא...

שער 'מדינת היהודים - דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים', בתרגום ראשון לעברית, וורשה, 1896

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מדינת היהודים (ספר), ציונות מדינית
זהו חיבורו הפרוגרמתי המרכזי של בנימין זאב הרצל, שהיווה את הבסיס הרעיוני לכלל מפעלו בזירת הציונות. בחיבור הציג הרצל תכנית מדינית חדשה להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בהסכמת המעצמות של אותה תקופה וכחלק מן הפוליטיקה הבינלאומית. החוברת הופיעה ב-1898 במקור בגרמנית, ומאז תורגמה והודפסה בלמעלה מ- 100 מהדורות בכ- 20 שפות, בהן לדינו, אספרנטו ויפנית.  /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של השבועון הציוני די וולט, 4.6.1897

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות מדינית, עיתונות ציונית
העיתון נוסד על ידי הרצל ושימש ביטאון לציונות המדינית מראשיתו ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב- 1914. הרצל בחר בצבע הצהוב לעטיפת השבועון, כצבע הטלאי הצהוב, סמל החרפה ליהדות בימי הביניים וביקש לסמל בכך את הכבוד המחודש של העם היהודי. בכותרת העיתון מוטבע מגן דוד ובתוכו מפת ארץ ישראל.  /למידע מלא...