כלי חרס

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים
דף מידע על כלי החרס: טכניקת יצירתם, צורותיהם השונות, שימושיהן המגוונים התרומה שלהם למחקר הארכיאולוגי- היסטורי, וגם- הסבר לתפקידם של כלי החרס הנזכרים במקרא. /למידע מלא...

מסכות, רעשנים ומנהגי פורים: מסכות ורעשנים מאוספי אוצרות המדינה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מסכות
על שימושם של מסכות ורעשנים בפולחן ובחיי היום-יום כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי. /למידע מלא...

רעשן חרס מחצור

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים, חצור (יישוב עתיק)
רעשן שנמצא בחפירות בחצור, חרס, תקופת הברזל ב'.
בחפירות ארכיאולוגיות בארץ נתגלו רעשנים עשויים מחרס המכילים אבנים קטנות או חומרים אחרים להרעשה. לרעשנים מגוון צורות, חלקם מעוטרים בצבע או בחריתות אך לכולם רעש אופייני של רעשן. שכיחותם של הרעשנים בחפירות בכל הארץ מוסבר בהיותם חפצים קטנים, קלים יחסית לייצור ששימשו את כלל האוכלוסייה. ישנה טענה שרעשן החרס היה כלי מוזיקלי חשוב בפולחן של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בתקופת בית ראשון.  /למידע מלא...

"פך בירה" מתל עיטון

מילות המפתח: פלשתים (עם קדום), ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים
בתל עיטון בהר חברון, נתגלה אחד הכלים האופיניים ביותר לכלי החרס הפלישתיים הוא "פך הבירה". גובה הכלי  32 ס"מ והוא מתוארך למאה יב' לפסה"נ, תקופה בה חדרו הפלישתים לארץ ישראל.  /למידע מלא...

פך אורפאוס

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק), כלי חרס עתיקים
פך מעוטר שנתגלה במגידו. גובה – 20 ס"מ. תארוך: מאה יא' לפנה"ס, תקופה בה חדרו הפלישתים לארץ ישראל  /למידע מלא...

קערות מנחה מערד

מילות המפתח: מקדשים, ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים
שתי קערות מנחה שטוחות וקטנות נמצאו לרגלי המזבח בחצר המקדש שנתגלה בערד, המקדש נבנה ככל הנראה בתקופת שלמה והמשיך להתקיים עד הרפורמה של יאשיהו לקראת סוף המאה ה – ז' לפני סה"נ. עובדה מעניינת היא שמקדש נוסף נבנה בערד לצד המקדש בירושלים, למרות ריכוז הפולחן, ורק הרפורמה של יאשיהו הביאה לקץ פעילותו.  /למידע מלא...

כלי נסך מתל קסילה

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים
כלי נסך מיוחד במינו המעוצב בדמות אישה נמצא בתוך בור גניזה בחצר המקדש בתל קסילה. גובהו 32.5 ס"מ, וקוטרו המרבי 13 ס"מ.  /למידע מלא...

חידת הר סיני

מילות המפתח: הר סיני, ארכיאולוגיה מקראית
הזיהוי המקובל ל"הר סיני" הוא ג'בל מוסא שבהר הגבוה. ואולם כפי שמתאר כותב המאמר אין בג'בל מוסא ובסביבתו, כל שרידים מתקופת נדודי בני ישראל. זו אחת הסיבות שחוקרים העלו הצעות שונות מההצעה המסורתית הנוצרית, למרות קדמותה, באשר למיקום ההר. במאמר מוצע לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם שבדרום סיני. המקום תואם את מסלול הנדודים של בני ישראל ויש בו שרידים שמיים. /למידע מלא...