חיבת ציון : אותו מבט ומבט נוסף

מילות המפתח: מבשרי הציונות, אחד העם, חבת ציון, צ'לנוב, יחיאל, עלייה ראשונה
מאמר הדן בתנועת חיבת ציון כתנועה ציונית לאומית. על הביקורת לה זכתה בתקופתה מצד אנשים שביקרו בארץ, (אחד העם בעיקר) ועל הביקורת המאוחרת מצד היסטוריונים. כותב המאמר מציע מבט נוסף על התנועה והשפעתה מעבר לתקופתה. /למידע מלא...

מי חיבר את הפרוטוקולים של זקני ציון?

מילות המפתח: פרוטוקולים של זקני ציון, הקונגרס הציוני, אחד העם
סיפורם של "הפרוטוקולים של זקני ציון" - מהם, מי באמת כתב אותם ולמה. ועל שני פירסומים אנטישמיים הדנים בפרוטוקולים ובציונות ומנהיגיה, שהתפרסמו בשנות העשרים של המאה ה-20 על ידי ארנסט צו רוונטלוב-ברון גרמני ולסלי פריי - גברת אמריקנית-רוסית. /למידע מלא...

אחד העם

מילות המפתח: אחד העם, סופרים עבריים
על אחד העם (אשר צבי גינצבורג) (1856-1927), שהיה סופר עברי. /למידע מלא...

הקמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, התיישבות, ארגונים ציוניים, רכישת קרקעות בארץ-ישראל
על הקמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) - על היוזמה והרעיון של פרופ' צבי שפירא, על היישום והביצוע, על הקופסה הכחולה ועל הקרן הקיימת במדינת ישראל. /למידע מלא...

אחד העם - שבת וציונות

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), ציונות, אחד העם, שבת
כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית, היו דיונים על חשיבותה של השבת לעם ישראל, ובמיוחד לאותם אנשים מודרניים וציונים - שלא היו דתיים. אחד העם לא היה אדם דתי, אך הוא ראה בשבת ערך היסטורי ולאומי חשוב ביותר, והתנגד לכל ניסיון לבטל את השבת או להמעיט בחשיבותה. ועל כך כתב במאמרו - "שבת וציונות".  /למידע מלא...

מוסדות לאומיים

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, ההסתדרות הציונית העולמית, ארגונים ציוניים, הסוכנות היהודית לא"י
על המוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל.  /למידע מלא...

השפעות מלחמת העולם השנייה : יחס המוסדות הציוניים ליהודי ארצות האסלאם

מילות המפתח: מלחמת העולם השנייה, ארגונים ציוניים, יהודי ארצות האסלאם, שליחים
מלחמת העולם השנייה הביאה לשינוי היחס ליהודים שבארצות האסלאם וחיזוק הקשרים בינם לבין המוסדות הציוניים. אולם תוך זמן קצר חזר מוקד הפעילות הציונית אל היהודים שנותרו באירופה. /למידע מלא...

הפעילות הציונית : הקדמה

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי עיראק
הפעילות הציונית בעיראק בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה ה- 20 לא נבעה ממצוקה, שכן היהודים בעיראק בתקופה זו נהנו משוויון זכויות מלא, אלא מאהבת ציון. בשנות ה- 40, ובמיוחד בעקבות הפרעות ביוני 1941, יש יותר התעוררות לפעילות ציונית או מהפכנית בקרב הצעירים היהודיים. /למידע מלא...