חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגי הקציר והחג הגדול

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), סוכות, פסח, שבועות, עלייה לרגל (יהדות)
חלק זה של המאמר עוסק בחגי הקציר: חג הפסח וחג השבועות הקשורים אחד לשני, ובחג הגדול : חג הסוכות. המאמר דן בחוקי החגים ובאופיים בספר דברים במקור הכהני ובספר הקדושה. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגם של יוצאי מצרים

מילות המפתח: עלייה לרגל (יהדות), יציאת מצרים
חלק זה של המאמר עוסק בעניין שחוזר מספר פעמים בסיפור יציאת מצרים : משה פונה אל פרעה בבקשה לתת לישראל לצאת לחוג במדבר ולזבוח שם. המחבר מוכיח כי הסיפור אנכרונסטי וכי ניתן ללמוד ממנו שבתקופת בית ראשון היתה מקובלת עליה לרגל של כל בני המשפחה ולא של הגברים בלבד כפי שקובע החוק המקראי. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : א. זכות במהלך העבודה - אכילה מן היבול (דב' כג, כה-כו)

מילות המפתח: משפט המקרא
המאמר דן בחוק המסדיר את זכותו של העובד לאכול מהיבול במהלך עבודתו, ובפרשנויות השונות לחוק זה. הניסוח של החוק מלמד על מגמתו - יצירת אחוה ושיתוף בין העובדים לבין בעל הבית. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : ב. שכר העבודה - איסור הלנת שכר (וי' יט, יג : דב' כד, יד-טו)

מילות המפתח: שכר, משפט המקרא
איסור עיכוב שכרו של עובד מופיע פעמיים בחוק המקראי. המאמר מבאר כל חוק ודן ביחס בין שני החוקים. כן מראה המאמר את הזיקה בין החוק המקראי למשפט המודרני ואת ההבדלים ביניהם. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : ג. הטבה בסיום יחסי העבודה - מענק שחרור (דב' טו, יז-יח)

מילות המפתח: עבדות, משפט המקרא, פיצויי פיטורין
החוק המקראי קובע מתן מענק לעבד עברי עם שחרורו. המאמר מבאר את החוק בהרחבה ומראה את האמצעים הרטוריים שבהם משכנע נוסח החוק את האדון לקיים חוק זה. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : ד. ימי מנוחה - חוק השבת (דב' ה, יב-טו בהשוואה לשמ' כ ח-יא)

מילות המפתח: שבת, משפט המקרא, עשרת הדיברות
חוק השבת מופיע במספר הבדלים בעשרת הדברות בשמות ובדברים. המאמר דן בהבדלים הללו ובאופי השבת ומשמעותה על פי שני המקורות. /למידע מלא...

שבועה

מילות המפתח: משפט המקרא, שבועה
דף מידע על השבועה במקרא. דף המידע מציג את נוסחי השבועה השונים ואת המעשים הסמליים שנלוו לשבועה ומשמעותם. /למידע מלא...

זכות החייים

מילות המפתח: זכויות הפרט, משפט המקרא
המאמר מדגיש את מרכזיותו של האיסור המקראי לפגוע בחיים של בני אדם ומייחס את האיסור לתפיסה כי חיי האדם שייכים לאל. בתוך כך הוא בוחן את קיומו של מוסד גואל הדם במקרא המהווה מחד מענה לרגש הנקמה האנושי, ומאידך ממתן את תופעת הנקמה והחשש משפיכות דמים. כן המאמר מראה כיצד עונש המוות המקראי כמעט בוטל על ידי חז"ל. /למידע מלא...