טביעת חותם "למלך" מרמת רחל

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חותמות וטביעות
ידית של קנקן חרס עליה שתי טביעות חותם, על האחת כתוב: "למלך חברון", על השנייה, הקטנה יותר, "לנרא שבנא", נתגלתה ברמת רחל. זמנה של הידית סוף המאה ה- ח' וראשית המאה ה- ז' לפני סה"נ.  בטביעה הגדולה 2X2.5 ס"מ ניתן לראות דגם חיפושית דו כנפית המאפיינת את טביעות "למלך" שנתגלו על עשרות קנקנים בארץ, ויתכן כי היא מסמלת מגילה עפה.  /למידע מלא...

אבני משקל

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מידות ומשקלות בעת העתיקה
אבני משקל שנתגלו בירושלים בעופל ובעין גדי, זמנן סוף המאה הז' לפני סה"נ. רוב המשקלות שנתגלו היו עשויות אבן.  /למידע מלא...

כתובת בית דוד מתל דן

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, כתובות עבריות
שלושה שברים של כתובת גדולה חרותה על אבן בזלת נתגלו בתל דן באזור השער של העיר.  /למידע מלא...

קערות מנחה מערד

מילות המפתח: מקדשים, ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים
שתי קערות מנחה שטוחות וקטנות נמצאו לרגלי המזבח בחצר המקדש שנתגלה בערד, המקדש נבנה ככל הנראה בתקופת שלמה והמשיך להתקיים עד הרפורמה של יאשיהו לקראת סוף המאה ה – ז' לפני סה"נ. עובדה מעניינת היא שמקדש נוסף נבנה בערד לצד המקדש בירושלים, למרות ריכוז הפולחן, ורק הרפורמה של יאשיהו הביאה לקץ פעילותו.  /למידע מלא...

מכתב לכיש מס' 4

מילות המפתח: תל לכיש, ארכיאולוגיה מקראית, אוסטרקונים
אחד מתוך שמונה עשר מכתבים שנכתבו בעברית, בעזרת קנה בדיו שחורה על גבי שברי חרס (אוסטרקונים). גודל האוסטרקון 8X12.8 ס"מ. מכתבי לכיש נתגלו מתחת לעיי השריפה בחדר קטן בשער הכניסה לעיר, נראה שהם עדות להרס שנעשה בידי הבבלים בשנת 587/6 לפני סה"נ.  /למידע מלא...

ראש אלה מקיטמית

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, ארכיאולוגיה מקראית, פסלונים
ראש אלה עם שלוש קרניים נתגלה בקיטמית (כ – 10 ק"מ מדרום לערד), במבנה פולחני. גובה – 12 ס"מ. רוחב – 9 ס"מ. תארוך - סוף מאה ז' - תחילת מאה ו' לפני סה"נ . ראש האלה נתגלה במבנה פולחני אֱדומי, באזור הבמה, יחד עם למעלה מ 200 צלמיות וחפצי פולחן אחרים. /למידע מלא...

תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
"השער הכנעני" המשוחזר בתל מגידו,  שער הכניסה אל העיר מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני סה"נ). /למידע מלא...

תל חצור

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חצור (יישוב עתיק)
תל חצור הוא אתר ארכיאולוגי חשוב מתקופת המקרא. חצור שגשגה בתקופה הכנענית התיכונה (1750 לפני סה"נ בקירוב) ובתקופה הישראלית ( מאה 9 לפנה"ס) . במקרא מכונה חצור "ראש כל הממלכות" (יהושע יא 10). לחצור היה מעמד בין לאומי והיו לה קשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה, מהם נשלחו אליה כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה.  /למידע מלא...