בית יצחק

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית, עמק חפר
סיפור הקמתו של המושב בית יצחק/שער חפר, המורכב מ- 4 כפרים שונים, שעלו לקרקע בין השנים 1941-1939. המיקום נבחר ע"י הגברת גרטרוד פוירינג, שחיפשה מקום מתאים להנצחת שמו של בעלה.   /למידע מלא...

שער חפר

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית, עמק חפר
סיפור הקמתו של המושב שער חפר ב- 1940 על יד  עולים מצ'כוסלובקיה. הישוב הוקם על אדמות הישוב "גן חפר" ולימים התאחד עם המושב בית יצחק.  /למידע מלא...

נירה

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית, עמק חפר
סיפור הקמתו של הישוב נירה ב- 1940 על ידי עולים מצ'כוסלובקיה. הישוב, ששילב חקלאות ותעשיה, התאחד ב- 1951 עם שער חפר. /למידע מלא...

מילות המפתח: התיישבות, ציונות, יהודי יוון
פרק מתוך סקירה על השנים הראשונות להקמת מושב צור משה. היוזמה להקמת המושב הייתה של ד"ר משה קופינאס, שהיה ציר בפרלמנט היווני ובקש להגשים את הרעיון הציוני ע"י התיישבות חקלאית בארץ ישראל. בפרק תיאור פעולתה של התנועה הציונית בין השנים  1919-1897. /למידע מלא...

מפגשי תרבויות? מושבות הגליל התחתון בעיני פקידי יק"א ופיק"א: מבוא

מילות המפתח: פיק"א, יק"א, מושבה, גליל תחתון
המאמר בוחן את פעילותן של חברות יק"א ופיק"א מהזווית של ההיסטוריה החברתית. הכותב מתבסס על שני אוספים פרטיים של פרוטוקולים מישיבות התאחדות האיכרים בגליל התחתון ושל ועד המושבה יבנאל. /למידע מלא...

מפגשי תרבויות? מושבות הגליל התחתון בעיני פקידי יק"א ופיק"א: אינטרפרטציות של מהות המפגש בעיני הפקידים (1944-1901)

מילות המפתח: פיק"א, יק"א, מושבה, גליל תחתון
מבחינת עקרונות הניהול יצרה שיטת יק"א תלות חומרית, תלות מנטלית, תלות אישית ותלות יישובית. הפקידים  ייחסו לאיכרים במושבות תכונות סטריאופיות של יהודי מזרח אירופה, בעיקר עצלות. /למידע מלא...

העיר המגויסת שנשכחה

מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), הנצחה, מלחמת השחרור
תיאור המערכה על תל אביב במלחמת העצמאות. לפי ניר מן העיר תל אביב הייתה לב המערכה אך היא לא הפכה לסמל בגלל חילוקי דעות בין ההגנה לאצ"ל במהלך הקרבות ולאחר מכן על דרכי ההנצחה. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המאבק על ההגמוניה ביישוב ובתנועה הציונית

מילות המפתח: התיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית
על המחלוקת הרעיונית בראשית שנות העשרים בתנועה הציונית, בין גישתו של חיים ויצמן לבין גישתו של לואי ברנדייס. המחלוקת היתה בשאלה האם על התנועה הציונית להוות גוף מרכזי עליון לכלל העם היהודי ולתמוך בהתיישבות בארץ ישראל (ויצמן) או שעיקר הנטל של הדאגה להתיישבות בארץ צריך להיות נחלתם של יזמים פרטיים (ברנדייס). לאחר פרישת ברנדייס נוצר חיבור בין ציבור הפועלים הארצישראלי לבין ההסתדרות הציונית.   /למידע מלא...