ירושלים עיר הדמים (יחזקאל כב, א-טז)

מילות המפתח: חורבן בית ראשון, תנ"ך. יחזקאל, שכר ועונש
פרוש לנבואה ביחזקאל כ"ב. נבואת תוכחה חריפה לעם היושב בירושלים על חטאי שפיכות דמים, עבודה זרה ויחסי מין אסורים. העונש לעם הוא גלות. /למידע מלא...

חזון העצמות היבשות ופשרו (יחזקאל לז א-יד)

מילות המפתח: תנ"ך. יחזקאל, גלות בבל
פרוש ל"חזון העצמות היבשות" (יחזקאל לז). דיון במסר המעודד לבני הגלות ובקשר האפשרי שבין החזון לבין האמונה בתחיית המתים. /למידע מלא...

משל הרועים: "והושעתי לצאני" (יחזקאל לד)

מילות המפתח: תנ"ך. יחזקאל, מנהיגות במקרא
ניתוח ספרותי של יחזקאל לד ודיון בתוכן הנבואה. הרקע החברתי המשוער לנבואה זו הוא יאושם של בני הגולה מתפקוד מנהיגים בעבר (תקופת החורבן) ואולי גם בהווה (תקופת גלות בבל). /למידע מלא...

אהוד בן גרא (שופטים ג, יב-ל)

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, אהוד בן גרא
סיפורו של אהוד בן גרא הוא הסיפור הראשון בספר שופטים שבו שופט- מושיע גובר על מלך זר. הסיפור בנוי כרצף של תכסיסים אנושיים אך  מודגשת בו הישועה האלוהית.  /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, תנ"ך. משלי, ספרות החכמה
סקירה מפורטת של השקפת עולמו של ספרי משלי מלווה בדוגמאות רבות מתוך הספר. השוואה בין התפיסה המוסרית הנבואית לבין חוכמת החיים של ספרות החכמה המוצגת בספר משלי, המנחה לעשות טוב מתוך השקפה תועלתנית ולא מתוך מחויבות למוסר כערך עליון. /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, תנ"ך. קהלת, ספרות החכמה
סקירה מפורטת המלווה בדוגמאות על השקפת עולמו של ספר קהלת. קהלת מציין שלוש עובדות יסוד :הטבע וגם העולם האנושי מחזורי וחסר משמעות, המציאות הסתומה של אלהים, העובדה המוחלטת של המות. מכל אחת מאלו עולה מסקנה לחיי האדם שעיקרה הוא יציאה נגד השקפת העולם הערכית של התנ"ך וחזרה אל יצר החיים הבסיסי.  /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, תנ"ך. איוב
המאמר דן במסריו של ספר איוב. בספר איוב שני צירים רעיוניים מרכזיים. האחד - אלוהים המנסה את איוב לראות כיצד ינהג אדם שאמונתו במשבר. השני - איוב הבודק את אלוהים, את מוסריותו ואת צדקת דרכיו במציאות שבה יש רוע שאין לו הסבר כעונש על חטאים. /למידע מלא...

התיאולוגיה של האסון : שאלת הצדק ההיסטורי

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, שכר ועונש
המאמר עומד על תפיסה משותפת למקרא ולתרבות המסופוטמית כי האסונות נגרמים בשל השחתה מוסרית. ואולם בעת ענישה אלוהית בדרך של הבאת אסון על האנושות, אין הבחנה במוסריותם של האנשים כפרטים. משמעות הדבר שאין לראות במותו של היחיד במגפה או באסון-טבע משום גמול על מעשיו, ואף אין לייחס צידקה לאלה שנותרו בחיים.  /למידע מלא...