סטף ורטהיימר

מילות המפתח: ישראל, תעשייה, יזמות ויזמים, ורטהימר, סטף
תעשיין ישראלי, מייסד מפעל "ישקר". כיהן גם כח"כ, פעיל בתחום החינוך ויזם את הקמתו של כפר ורדים ושל גוש "תפן". סטף ורטהיימר זכה בפרסים רבים ובהוקרה על מפעל חייו הרבגוני ותרומתו לחברה הישראלית.  /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: סגנון התרבות

מילות המפתח: תרבות, עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
רוב העולים מברית המועצות לא מרוצים מהתחום התרבותי הקיים שמצאו במדינת ישראל ולכן הם פיתחו מערכת משגשגת של מוסדות תרבות חלופיים. /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מוסדות תרבות וחברה

מילות המפתח: אמצעי התקשורת, תרבות, עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
רוב העולים מברית המועצות מעדיפים את אמצעי התקשורת בשפה הרוסית. העיתונות הרוסית מספקת להם תחושה של ליכוד חברתי ותרבותי ויש להם מוסדות, ארגונים ומרכזים קהילתיים משלהם. /למידע מלא...

גשרים בין אתמול ומחר: בין תרבות הארץ לתרבות הגולה

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית, שלילת הגולה
תיאור היחס המורכב כלפי הגולה ששרר ביישוב בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. המאמר עוסק בעולמן התרבותי של חנה סנש, ברכה פולד ומירה בן ארי. מצד אחד הן חשו זרות כלפי התרבות היישובית, ומצד שני, עולמן התרבותי לא היה חלק מהתרבות הגלותית שאותה שללה התרבות היישובית. /למידע מלא...

גשרים בין אתמול ומחר: שלוש הגיבורות- שלושה דפוסים של עולות בעלייה החמישית

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית
תיאור מאבקן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש להיקלט בתרבות הארץ ישראלית. במאמר הבחנה בין עולים שהגיעו בגיל צעיר מאוד, השתלבו במהרה במרקם הלשוני והחברתי בארץ, והרגישו עצמם צברים לכל דבר, לבין עולים שלא הפכו לצברים ותרבות הגולה שבה גדלו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בעולמם.  /למידע מלא...

גשרים בין אתמול ומחר: תרבות הגולה בחיי הגיבורה

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית
תיאור המתח בין הנורמות של בית ההורים ותרבות הגולה לבין הנורמות החברתיות היישוביות כפי שהוא בא לידי ביטוי בשפה, במבטא, בלבוש, בדפוסי הבילוי ובאורחות החיים. במאמר דוגמאות למתחים שהיו בתחומים אלה בחייהן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש תוך דגש על ההבדלים ביניהן.  /למידע מלא...

גשרים בין אתמול ומחר: סיכום

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית
בהנצחתן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש חוזר הביטוי נערה עבריה. המאמר בחן באיזו מידה תאם הדימוי הזה את הדרך שבה הן ראו את עצמן ואת האופן שבו קיבלה אותן סביבתן הקרובה. הכותבת מציעה לראות בשלש הגיבורות דמויות שזהותן מתאפיינת באמביוולנטיות: הן רצו להשתייך לעולם היישובי אך למעשה מעולם לא נטשו את תרבות הגולה שבה גדלו. /למידע מלא...

קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ג. היחס אל התרבות הנוצרית והמוסלמית

מילות המפתח: יהדות ונצרות, יהדות ואסלאם, תרבות
הפתיחות של היהודים בארצות האסלאם לתרבות הסובבת היתה גדולה לאין ערוך מזו של היהודים בארצות הנצרות. דוגמא לכך היא ההתייעצות של רב האיי גאון בקתוליקוס הנוצרי בפירוש לפסוק בתהילים, מעשה שקשה לייחס כמותו ליהודים בארצות הנצרות. /למידע מלא...