הירידה מישראל בשנות ה- 90

מילות המפתח: הגירה
נתונים על ה"ירידה" מישראל, בהשוואה לארצות קולטות הגירה אחרות. מספר הישראלים שעזבו את הארץ וחיים בחו"ל נאמד בכחצי מיליון נפש. /למידע מלא...

בין שתי ערים ולאן נעלמה הרכבת?

מילות המפתח: רכבות, קהילה יהודית בתפוצות, גיאוגרפיה עירונית, טיקטין (יישוב עירוני), ביאליסטוק (יישוב עירוני)
הקהילות היהודיות בטיקטין ובביאליסטוק צמחו זו בצד זו. סלילת מסילות הרכבת בפולין וברוסיה הזניקה את ביאליסטוק קדימה, ולעומתה טיקטין נותרה הרחק מאחור... /למידע מלא...

על מצב יהודי פולין לאחר כניסת הצבא הגרמני

מילות המפתח: אנטישמיות, פרעות
מתוך יומנו של ההסטוריון היהודי עמנואל רינגלבלום - על מצב היהודים בפולין לאחר כניסת הצבא הגרמני לפולין 1939- חורף 1940. /למידע מלא...

מבוא: ההגירה היהודית ההמונית של יהודי אירופה : 1870- 1914

מילות המפתח: הגירה, יהודי מזרח אירופה
המאמר מנתח את המניעים ואת המאפיינים של ההגירה היהודית ההמונית משנות השבעים של המאה ה- 19 ועד מלחמת העולם הראשונה. הגורם המרכזי להגירה היה הגידול הדמוגרפי ואליו נוספו גורמים מאיצים כמו עוני פרעות ורדיפות. /למידע מלא...

מבוא : ארץ - ישראל ערב תקופת 'העלייה השנייה'

מילות המפתח: אימפריה עותומנית, הגירה, קפיטולציות
ערב תקופת "העלייה השנייה" הייתה ארץ ישראל נתונה בתהליך של צמיחה כלכלית ושיפור במצב הביטחון והתחבורה. התפתחות זו הייתה תוצאה של רפורמות מנהליות בממשל העות'מאני ונוכחות מוגברת של מעצמות אירופה. למרות שמדינות ההגירה המוצהרת אסרה על התיישבות של יהודים בארץ-ישראל התאפשרה כניסת המהגרים בעזרת הקונסולים. /למידע מלא...

מבוא : הגורמים לעזיבה

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, עלייה שנייה, הגירה
הסיבה המרכזית לעזיבת הארץ בתקופת ה'עלייה השנייה' הייתה המציאות הכלכלית הקשה, אולם אחוז גבוה של עזיבה היה גם בקרב עולים שתקוותם להגשמת האידיאולוגיה החלוצית נכזבה. לכך יש להוסיף גורמים נוספים שהקלו על ההחלטה לעזוב ובהם העלות הנמוכה של ההפלגה לארץ המוצא, יחסם המתנכר של העולים התיקים וכן תחושת הבדידות והשעמום. /למידע מלא...

קילצה

מילות המפתח: ניצולי השואה, פרעות, גטו קילצה
עיר בדרום מזרח פולין, ערב המלחמה חיו בקלצה 24,000 יהודים. בראשית 1941 הוקם בקילצה גטו שאיכלס 27,000 יהודים. ב 1942 הועמסו כל היהודים פרט ל 2000 ונשלחו לטברלינקה. קילצה ידועה בפוגרום שביצעו תושביה הפולנים ביהודים ששרדו ב-1946 לאחר תום המלחמה. /למידע מלא...

"החדר המתוקן" ברוסיה כבסיס למערכת החינוך הציונית

מילות המפתח: יהודי רוסיה, חינוך יהודי
הקמת "חדרים מתוקנים" ברוסיה בסוף המאה ה- 19 היתה חלק מהפעילות הציונית ב"תחום המושב". המאמר מתאר את המגבלות, הקשיים והיעדים שעמדו לנגד עיניהם של המקימים ואת תכנית הלימודים. למרות שמערכת החינוך החדשה זכתה להצלחה גדולה היא היוותה מיעוט מכלל מערכת החינוך היהודית באותו הזמן. /למידע מלא...