מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, חלוצים וחלוציות, בן-גוריון, דוד, נגב
על-פי בן גוריון, הנגב הוא המקום שבו נולדה האומה העברית: לשם הלך אברהם לראשונה במסעו לארץ כנען ושם החלו המרגלים את מסעם לארץ. בן-גוריון האמין כי הצו המקראי העתיק רלוונטי גם בימי ישראל החדשה ושיש להפנות לנגב את מירב ומיטב הכוחות המדעיים, החינוכיים והחלוציים. /למידע מלא...

מילות המפתח: חנוכה, יום העצמאות, פסח, משיחיות, הכרזת העצמאות, בן-גוריון, דוד
עד לשנת 1948, היו ליהודים בכל רחבי העולם שני חגי חירות: הראשון הוא פסח - חג מדאורייתא, והשני הוא חנוכה - חג מימי הבית השני. אירוע הכרזת העצמאות שהיה האירוע הגואל והמהפכני בתולדות האומה, יצר חג חירות שלישי - הוא יום העצמאות.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, תנ"ך. נביאים אחרונים
דוד בן גוריון תפס את קיומה של ישראל המודרנית כפלא - פלא של עם מנותק ומפוזר שמימש הלכה למעשה "חזון של משוגעים". לפי בן גוריון, תקומת ישראל המודרנית היא האירוע המהפכני ביותר בתולדות העם היהודי מאז כיבושי יהושע בן-נון. חזון המדינה המודרני אינו תלוי בבטחונה, בצבאה או בטכנולוגיה שלה אלא בדמותה המוסרית, על פי חזון אחרית הימים של נביאי ישראל.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, בן-גוריון, דוד, תנ"ך. אסתר, קיבוץ גלויות
'קיבוץ גלויות' היא אחת המשימות הדחופות שעמדה בפני האבות המייסדים של מדינת ישראל. בלעדיה, הכריז בן גוריון, לא יקום חזון המדינה הריבונית. בדבריו אלו הוא נשען על חזון הנביאים ועל הסכנה שבפירוד עם ישראל כפי שנאמר במגילת אסתר: "מפוזר ומפורד בין העמים". בעיני בן-גוריון, החוט המשולש שלא ינתק בנוי משלושה מרכיבים נצחיים: העם, הארץ והמדינה, וכל פועלו במהלך חייו היה לקשור את קצוות החוט שלא יפרדו.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא
דוד בן גוריון התייחס לתקומת מדינת ישראל כאל מימוש תקווה הגאולה, אך הוא לא חשש למתוח ביקורת על המתרחש במדינת ישראל הצעירה בשנות החמישים. על פי בן גוריון, ייעוד מדינת ישראל אינו רק לאומי אלא גם מוסרי, ועליה לשמש דוגמא לאנושות. כדברי הנביאים, סבר בן גוריון שגורלה של מדינת ישראל יקום ויפול על ההבחנה בין רע לטוב בחיי האזרח הפרטי ובחיי הלאום.  /למידע מלא...

תנועת הפועלות בארץ ישראל מראשיתה עד 1927

מילות המפתח: עלייה שנייה, תנועת הפועלות בארץ-ישראל, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
ראשיתה של תנועת הפועלות בתקופת העליה השניה על רקע אפלייתן של הנשים בתחום העבודה ובייצוג הפוליטי. התנועה שהייתה מסגרת אוטונומית בתוך ההסתדרות הכללית פעלה להגשמת השוויון ולקידום האינטרסים של הנשים. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...