הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה

מילות המפתח: ציונות, ישראל ויהדות התפוצות, זהות יהודית
הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות. בקוטב האחד, דוד בן גוריון שייצג עמדה חד משמעית של שלילת הגלות אך לא התעלם מחשיבות התמיכה של יהודי התפוצות במדינה. מנגד מרדכי קפלן, שאמנם אישר את מרכזיותה של מדינת ישראל לקיום היהודי בגולה, אבל ראה חשיבות בבנייתה של היהדות באמריקה. במאמר מוצגות עמדות ביניים של אישים נוספים כבן הלפרן, אליעזר שביד, הלל הלקין, א"ב יהושע, הרב קוק, הראל פיש ועוד. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: א

מילות המפתח: ציונות
המאמר בוחן מתי נוצר המונח ציונות ומי היו האנשים שתבעו לעצמם זכות ראשונים על השימוש בו. הדעה הרווחת היא שנתן בירנבוים הוא זה שטבע את המונח עוד לפני הרצל. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ב

מילות המפתח: ציונות
המלה "ציונות" (ציוניסמוס) לא מופיעה בספרות לפני שנת 1890; לעומת זאת נמצא פה ושם את שימוש המלה העברית "ציוני" או המלה הלועזית "ציוניסט" בהוראות שונות.  /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ג

מילות המפתח: ציונות
השימוש במונח ציונות קשור בעיקר באישיותו ובפעילותו של נתן בירנבוים ובשאיפות של חוגי חובבי-ציון הצעירים באוסטריה ובגרמניה, שראו בבירנבוים את מורם ורבם. בכתב העת שלו השתמש בירנבאום במונח ציונות כאילו היה ידוע מכבר, ללא הבהרת משמעותו.  /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ד

מילות המפתח: ציונות, טריטוריאליזם יהודי
מאמריו של בירנבוים בנושא הציונות פורסמו על רקע תכניות ההתיישבות של הברון הירש בסוף המאה ה- 19. המאמרים מעמידים את הציונות ואת הטריטורילאליזם זה מול זה. ציונות פירושה התיישבות בארץ ישראל ולא בארצות אחרות. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ה

מילות המפתח: ציונות
השימוש במונח ציונות בסוף המאה ה-19 בטא מפנה במדיניות היהודית הפנימית: אגודות סטודנטים מתחילות להתארגן במסגרת פוליטית כלל עולמית. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ו

מילות המפתח: ציונות
במאמר שכתב נתן בירנבוים ב- 1892 הוא הסביר את המונח "ציוניסמוס" כמונח שנגזר מהמילה ציון. המאמר מתאר את הזיקה המיוחדת של היהודים לציון ואת היותה הארץ היחידה לריכוז העם היהודי. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ז

מילות המפתח: ארץ-ישראל, ציונות
השימוש במילה "ציונות" כקול-קורא למען יישוב ממשי של ארץ-ישראל לא מופיע לפני שנות השמונים של המאה הי"ט. רק עם הקמתן של אגודת חובבי ציון הפך המושג לאידיאולוגיה שבטאה שתי מגמות: שאיפה לארץ-ישראל כנגד הכיוון שדגל בהגירה לארצות הברית ואהבה לארץ.   /למידע מלא...