דעת הקהל והתגובה היהודית בברית-המועצות למלחמת ששת הימים (תיעוד חדש) : תגובת האוכלוסייה היהודית

מילות המפתח: אנטישמיות, מלחמת ששת הימים, יהודי ברית המועצות
למלחמת ששת הימים היתה השלכה ישירה על יהודי ברית-המועצות. המאמר מתאר את התגובות האנטישמיות בחברה הסובבת, את היהודים שחששו לגורלם ותקפו את מדינת ישראל ואת היהודים שהמלחמה זקפה את גאוותם. /למידע מלא...

תנועות לאומיות יהודיות מודרניות והתנועה הציונית : הקדמה

מילות המפתח: ציונות, לאומיות יהודית, תנועות לאומיות
התנועה הציונית הייתה לדעת פרופ' אייזנשטדט תנועה לאומית מהפכנית אידיאולוגית. המאמר בוחן את השאלה עד כמה נבדלת הציונות מתנועות לאומיות אחרות. מבחינת המסגרת ההיסטורית הייתה התנועה הציונית שותפה עם רוב התנועות הלאומיות האירופיות אבל שונה מהן ביחס למרכיבים של הזהות הקיבוצית. /למידע מלא...

תנועות לאומיות יהודיות מודרניות והתנועה הציונית : ציונות כתנועה לאומית : המימד המהפכני

מילות המפתח: ציונות, לאומיות יהודית
התנועה הציונית והאידיאולוגיה הציונית היוו את התגובה הרדיקלית ביותר להתפרקות של הציוויליזציה ההלכתית היהודית המסורתית כפי שהתפתחה בימי הביניים. ההבדל בין הציונות לתגובות יהודיות אחרות היה ההתעקשות על כך שהבנייה-מחדש של הזהות הקיבוצית היהודית תיעשה רק בארץ ישראל. רק בארץ ישראל תוכל לקום חברה יהודית מודרנית בת קיימא.  /למידע מלא...

הציונות - אכן מהפכה?

מילות המפתח: ציונות, לאומיות יהודית
המאמר בוחן את היסודות המהפכניים בתנועה הציונית מבחינת הרעיונות שהולידו אותה והחידוש במטרותיה ומראה כי בצד השינויים העמוקים שהציונות בקשה לחולל בתפישותיו של העם היהודי ובאורח חייו, היו בה גם מרכיבים ששיקפו מגמת ורעיונות יהודייים מסורתיים. /למידע מלא...

המדינה היהודית : הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה

מילות המפתח: לאומיות יהודית, ישראל, זהות ישראלית
במאמר זה מציגה הכותבת את העמדה המצדדת בקיומה של ישראל כמדינת לאום יהודית. היא מבססת את עמדתה על שתי הצדקות: הראשונה מתייחסת להגנה והבטחון שמספקת מדינה יהודית לעם היהודי. והשנייה מבוססת על ההנחה לפיה הזכות להגדרה עצמית הינה זכות יסוד ולכן קיומה של מדינה יהודית אינה שוללת את שיח הזכויות אלא נובעת ממנו. /למידע מלא...

היהדות בעיני העולם העתיק

מילות המפתח: אנטישמיות, עת עתיקה, יהדות והלניזם, יהודים ואומות העולם
המאמר בוחן את השורשים לעמדות הגויים כלפי היהדות בתקופה ההלניסטית והרומית, זאת בצל שתי תופעות מנוגדות :  מחד - בתקופה זו ישנם גרים רבים וגילויי אהדה רבים כלפי עם ישראל בקרב הגויים, מאידך - בתקופה זו שוררת אנטישמיות חריפה. /למידע מלא...

מדיניות השמדה: תשובות ושאלות חדשות בתולדות השואה

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם
המאמר בוחן את הגישות הקיימות בהיסטוריוגרפיה הגרמנית ביחס לרצח היהודים. השאלה העומדת במרכז הדיון היא מה היה משקלה של האנטישמיות בחברה הגרמנית בתקופת ויימאר ובשנות ה- 30, ומה הייתה הזיקה בין האנטישמיות לבין נימוקים "תועלתניים", פוליטיים וכלכליים. העולה מן המחקרים השונים הוא שהשמדת היהודים לא היה תוצאה של שאיפת רצח קולקטיבית אלא אדישות של החברה הגרמנית ביחס לגורלם של היהודים וחסך בנורמות מוסריות. מבחינה זו האחראים להשמדה לא היו רק מבצעי הרצח בפועל. /למידע מלא...

המלחמה במזרח והשמדת היהודים

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם, מבצע ברברוסה, גזענות
קיימת רציפות בין העקרונות הגזעניים והאנטישמיים לאידיאולוגיה ולמדיניות החוץ הנאציונל-סוציאליסטית. השמדת היהודים לא הייתה חלק מפשעי המלחמה שבצעו הנאצים אלא תוצאה ישירה של האידיאולוגיה הנאציונל-סוציאליסטית. סיסמת "הבולשביזם היהודי" תפסה בתעמולה הנאציונל-סוציאליסטית מקום מרכזי וההשמדה של היהודים הייתה חלק בלתי נפרד מהמלחמה במזרח. /למידע מלא...