מבוא לספר מיכה : השינוי החברתי- דתי בחזונות מיכה

מילות המפתח: מוסר המקרא, תנ"ך. מיכה
בנבואות מיכה בקורת על המצב החברתי- דתי ביהודה ובצידה חזון כיצד תראה החברה שתיוותר ביהודה לאחר הפורענות. בחורבן הוא רואה שלב מעבר לקראת עתיד שבו תהיה בירושלים חברה צודקת, שתיצג את שילטון ה' בעמו ותהווה מקור השפעה על העולם. שיאו של החזון הזה הוא בחזון השלום העולמי. /למידע מלא...

ארץ ישראל ושכנותיה : חוקי חמורבי - השוואה לחוקי התורה

מילות המפתח: משפט המקרא, חוקי חמורבי
מידע כללי על חוקי חמורבי והשוואה בין חוקים מחוקי חמורבי לבין חוקי התורה. ההשוואה מלמדת, לדעת כותב המאמר, על יתרונו המוסרי של החוק המקראי. /למידע מלא...

גרים

מילות המפתח: זכויות הפרט, משפט המקרא, גרים
על הגדרת ה"גרים" ומעמדם במקרא. הסבר רעיוני לחוקי הגרים המקראיים, ומעקב אחר השתלשלות היחס לגרים בהלכה היהודית. /למידע מלא...

מילות המפתח: נבואה קלאסית, מוסר המקרא, תנ"ך. עמוס
המאמר דן ברעיונותיו הנבואיים של עמוס הנביא ומראה כי רעיונותיו של עמוס הם רעיונות היסוד של כל הנבואה הישראלית. עמוס יוצא כנגד הדת הקיימת ומנסה לחולל מהפכה ולהעמיד את הדת על עקרונות המוסר ולא על העשייה הפולחנית. /למידע מלא...

משפט אלוהים : פפירוס משפטי מן המאה הז' לפנה"ס

מילות המפתח: משפט המקרא
המאמר מציג פפירוס שמעיד על "משפט אלוהים" , כלומר הכרעה במשפט בין בני אדם בדרך מגאית של שאילת האלוהים מה פסק הדין. לדעת כותב המאמר כך יש להבין גם את החוק המקראי : "עד האלוהים יבא דבר שניהם. אשר ירשיען האלוהים ישלם שניים לרעהו" (שמות כ"ב ח) /למידע מלא...

הצד השווה בין חוקי המוסר בויקרא יט 11-12 וחוקי המשפט בויקרא ה 20-26

מילות המפתח: תנ"ך. ויקרא, משפט המקרא
המאמר משווה בין החוקים בויקרא י"ט 11-12 לחוקי המשפט בויקרא ה' 20-26. ההבדלים בין החוקים מעידים לדעתו על כך שהחוקים בויקרא י"ט הם חוקי מוסר- כלומר חוקים התקפים תמיד ולא תלויים בנסיבות משפטיות משתנות. /למידע מלא...

על השבת והמילה בס"כ

מילות המפתח: שבת, משפט המקרא, ברית מילה (יהדות)
מאמר זה יוצא כנגד הטענה של חוקר המקרא וולהואזן כי השבת וברית המילה עוצבו בתקופת גלות בבל על ידי האסכולה הכהנית. /למידע מלא...

חרם הכנעני : הלכה ומעשה

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, משפט המקרא, תנ"ך. יהושע, חוק החרם
החרם הכנעני, כלומר השמדת יושבי כנען, כפי שקובע חוק החרם בספר דברים (דברים כ) לא נהג למעשה באופן כללי ומחייב. היו מקרים של חרם אבל לא היתה מדיניות של השמדה. האידיאולוגיה של החרם נוצרה כנראה בתקופה שהאוכלוסייה הכנענית כבר נטמעה בישראל. להתפתחות האידיאולוגיה של חרם הכנעני היו יכולות לתרום הסיבות הבאות: מצד אחד הסבר להיעלמם של הכנענים, ומצד שני יחס של בוז ודחייה אל השכנים הכנענים שמחוץ לתחום ישראל ואמונתם.  /למידע מלא...