בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: 1949- מהכללה בפועל עד הכרזה כבירה

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), עיר בירה, החלטות האו"ם
במהלך מלחמת השחרור ובעקבות הצעות ועדת הפיוס של האו"ם בסוף 1949 הציע בן גוריון לצאת בהכרזה חד משמעית בדבר שייכותה של ירושלים למדינת ישראל. משה שרת חלק על עמדה זו והגיש את התפטרותו. ביום 10 בדצמבר 1949 החליטה ממשלת ישראל על ירושלים כמקום מושב הממשלה וישיבות הכנסת.  /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: אחרית דבר

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), מדיניות חוץ, עיר בירה
סיכום המאבק להכללתה של ירושלים בתחומי מדינת ישראל ועד הפיכתה לעיר הבירה. עד שנת 1951 עברו לירושלים כל משרדי הממשלה למעט משרד החוץ שעבר  לירושלים רק ביולי 1953 ומשרד הביטחון שנשאר בתל אביב. /למידע מלא...

מי רצה במלחמת ששת הימים?

מילות המפתח: מלחמת ששת הימים, יחסי ישראל-ערב
סקירת האירועים ההסיטוריים שקדמו לפרוץ מלחמת ששת הימים תוך פולמוס עם הגישה שמייצגים ההיסטוריונים החדשים ולפיה ישראל הייתה מעוניינת במלחמה עם הערבים. המאמר מביא ראיות נגד טענה זו בהסתמך על המסמכים הדיפלומטיים הישראליים מן התקופה שקדמה ל- 5 ביוני 1967. התמונה העולה מן המאמר היא של מדינה ומנהיגות מלאות חששות עמוקים מפני עימות צבאי, ועושות כל שבכוחן כדי למנוע עימות כזה, כמעט בכל מחיר.  /למידע מלא...

קביה

מילות המפתח: פעולות תגמול, יחסי ישראל-ערב, מדיניות חוץ
תיאור הרקע לפעולת קביה, מהלך הפעולה, הודעת הממשלה והתגובות שעוררה הפעולה בישראל ובעולם. בעקבות הפעולה בקביה חל מהפך באופיין של פעולות התגמול וצה"ל התקיף יעדים צבאיים ערביים ולא עוד כפרים ועיירות. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

ירושלים במצור

מילות המפתח: בן צבי, יצחק, מלחמת השחרור, דרך בורמה, ירושלים (יישוב עירוני)
בעקבות החלטת כ"ט בנובמבר הועמדו תושביה היהודים של ירושלים מול מתקפה צבאית הן של ערביי העיר וסביבותיה והן של הליגיון הירדני. העיר הייתה למעשה נצורה ותנאי החיים בה היו קשים. לאחר קום המדינה נפל הרובע היהודי שבעיר העתיקה ועבר לשליטת ירדן. היישוב היהודי התרכז בעיר החדשה ועיקר המאמץ הושקע ביצירת קשר בינה לבין השפלה. לשם כך נסללה דרך בורמה. /למידע מלא...

התעשייה איננה אויב הסביבה

מילות המפתח: ישראל, תעשייה
מפעלי התעשייה בישראל מוכנים להשקיע הרבה יותר בטיפול במיפגעים, הגורמים הסביבתיים מוכנים להשקיע הרבה יותר בהבנת הבעיות ובמציאת פתרונות ישימים. מה שחסר זה תקציב סיוע למפעלים החלשים. /למידע מלא...