יחס התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לסטיית שופט מן הדין

מילות המפתח: הלכה, משפט עברי
בספרות חז"ל מצויים מקרים לא מעטים, שבהם סטו חכמי ההלכה משורת הדין. המחבר ממיין את סוגי סטייה אלו לכמה עיקריים: שיקולים חוץ-משפטיים; כללים המתירים סטייה מן הדין ופסיקה בניגוד לפרקטיקה ההלכתית. כמו כן, טוען המחבר שיש הבדל בין יחסו של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי ביחסם לסטיות אלו. בעוד בתלמוד הבבלי סטיות אלו מתקבלות בהבנה, הרי שהתלמוד הירושלמי סבלני פחות לתופעה זו. המחבר מציע כי המתחים הפנים-יהודיים בא"י (כמו הכתות בימי הבית, והנצרות הקדומה) לעומת הלכידות הפנימית היחסית של יהדות בבל גרמו לכך. /למידע מלא...

ספרות חז"ל ולימודי נשים

מילות המפתח: ספרות חז"ל
המאמר מנסה לענות האם וכיצד השפיעו לימודי המגדר והתנועה הפמיניסטית על קריאת ספרות חז"ל בכלל, וביחסה לאישה ולמעמדה בפרט. המאמר מתייחס למאמרים ולחוקרות פמיניסטיות של ספרות חז"ל ולמשמעויות העולות מקריאתן. כמו כן, מציגה המחברת קריאה פמיניסטית של משנת סוטה ג ד, המתבססת, לדעת המחברת, על 'מתודות קבילות לגמרי בלימוד אקדמי של תלמוד'. /למידע מלא...

רפואה מאגית בתלמוד

מילות המפתח: תלמוד, רפואה, אמונות טפלות, קמיעות
בעת העתיקה הגבול שבין הרפואה העממית לאמצעי טיפול מאגיים במחלות לא היה חד-משמעי. המחבר מציג את יחסם של חכמים לסוגים שונים של טיפול, שהיו רווחים בקרב יהודי א"י ובבל. לדעת המחבר, חכמים עצמם, כמו שמואל, מראשי חכמי בבל, היו בקיאים בתחום זה, וניסו למצוא איזון בין הצורך והרצון למצוא מזור ומרפא, לבין שמירה על ההלכה. /למידע מלא...

סתירת יחידים בנין

מילות המפתח: חסידות, הלכה, גשמים
המאמר עוסק בקבוצה מובחנת  בעולמם של חז"ל. ה'יחידים' הם אנשים אנשים מיוחדים שייחודם אינו דווקא בהיותם תלמידי חכמים, אלא בקשר האישי שבינם לבין אלוהים. יחידים אלו יכולים יכולים להביא לירידת גשמים בדרכים שונות מאלו המקובלות בעולם ההלכתי.  /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

הלכות כשפים והלכות נטיעת קישואים

מילות המפתח: תלמוד, כישוף
במסכת סנהדרין (סח עא) מביאה הברייתא את דבריו של רבי אליעזר בן הורקנוס, תלמידו הגדול של רבן יוחנן בן זכאי, על שלוש מאות הלכות שהיה שונה בנטיעת קישואין. לפי פירושו של רש"י אלו הם "הלכות מיני כשפים שעל ידיהם נתמלא כל השדה קישואים" - פירוש תמוה שדורש ביאור. מאמר זה מבקש להציע פירוש לדברים סתומים אלה וכהקדמה מציג את מקומו של הכישוף בתלמוד.  /למידע מלא...

שבעים פנים לתורה : למהלכו של ביטוי

מילות המפתח: מדרשי אגדה, פלורליזם (מדעי החברה), חז"ל
הביטוי 'שבעים פנים לתורה', מבטא בדרך כלל את הרבגוניות שבדרכי לימוד התורה. משל זה נובע מעולמם של חז"ל ומבוסס על דבריהם ועל ביטויים משלהם.המאמר עוסק בבירור מקורו של הביטוי. /למידע מלא...

המתודולוגיה של חקר מחשבת חז"ל

מילות המפתח: מדרשי אגדה, חז"ל, אדם (פילוסופיה)
המאמר טוען שכדי לבחון באופן שיטתי את מחשבת חז"ל יש לעסוק בבחינה של יחידות מדרשיות שלמות, זאת בניגוד לעמדה המסתפקת באיסוף של אמירות מדרשיות שונות בנושא מסוים. המאמר מדגים זאת על ידי השוואת תפיסת האדם במדרש בראשית רבה לתפיסת האדם במדרש תנחומא. /למידע מלא...