מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

ישעיה השני : סקירה היסטורית

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), כורש (מלך פרס), תנ"ך. ישעיהו, ישעיהו השני
האופק ההיסטורי המשתקף בנבואות 'ישעיה השני' מצטמצם לתקופה שלאחר חורבן המקדש, ירושלים וערי יהודה, לראשית ימי שיבת-ציון ולשנים הראשונות של השיבה לארץ-ישראל. המאמר סוקר את סוף ימי הממלכה הבבלית, את עליית כורש לשלטון בפרס ואת כיבוש בבל על ידו. /למידע מלא...

כך מחוללים מדינה

מילות המפתח: חומות ירושלים, שיבת ציון (פרס), שמיטת כספים, נחמיה בן חכליה
תיאור הרקע ההיסטורי לפעולותיו של נחמיה בן חכליה והחשיבות שראה בבניית חומות ירושלים. במאמר מתוארת גם מנהיגותו של נחמיה שנתן דוגמה אישית לשמיטת חובות. /למידע מלא...

הצהרת כורש

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
דף מידע על הצהרת כורש, הצהרה שניתנה על ידי המלך הפרסי בשנת 538 לפנה"ס ואפשרה ליהודים לחזור מגלות בבל ולבנות את בית המקדש. דף המידע מספר על תוכנה של ההצהרה, על הרקע ההיסטורי שלה ועל המקבילה הבבלית - "גליל כורש". /למידע מלא...

מילות המפתח: פורים, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. אסתר, אסתר (המלכה), מרדכי (היהודי), פרס (ממלכה)
חיפוש אחר משמעות המגילה מתוך הרקע ההיסטורי שלה לפני ואחרי הקרבות הגדולים של אחשוורוש. על פי המאמר מגילת אסתר כמתרחשת סביב השנים 482- 480 לפנה"ס . המשתה שמתואר בפרק א' הוא כינוס ההכנה לקרב הגדול, פרק ב' והלאה מתרחשים לאחר הכישלון במלחמה ומרדכי ואסתר- הם יהודים מתבוללים שרק גזיררת המן מזכירה להם את יהדותם. /למידע מלא...

הרקע ההיסטורי להצהרת כורש : א

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא, הצהרת כורש
המאמר מבסס את הטענה שהצהרת כורש היא אותנטית. נוסח ההצהרה מרמז על המקוריות שלה, וגליל כורש, שבו הצהרה דומה שנתנה לבבל, מחזק את הסבירות ההיסטורית של מתן רשות לשיקום מקדש ועיר המקדש. הצהרת כורש היא חלק ממדיניות כללית שכדי להסביר אותה ידון המשך המאמר בארועים בבבל בתקופה שקדמה לכיבוש הפרסי. /למידע מלא...

המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ד

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. דברי הימים
המאמר דן בסיפור התקדשותה של ירושלים בדברי הימים. מסורת זו מייחסת את התקדשות ירושלים לדוד ולא לאברהם. עובדה זו מתבארת על רקע התמודדויות התקופה בה נכתב ספר דברי הימים: בתקופת שיבת ציון היה מתח בין שבי ציון היהודאים ובין השומרונים סביב השותפות בבניין המקדש. דוד המלך הוא יהודאי וייחוס קדושת ירושלים לו קובעת כי אין לשומרונים חלק במקום קדוש זה. /למידע מלא...

רות : מגמת המגילה

מילות המפתח: תנ"ך. רות, שיבת ציון (פרס), נשים נוכריות
מגילת רות מציגה את רות הנוכריה כאישה רבת חסד שממנה נולד דוד מלך ישראל. כותב דף המידע מציע שהמגילה נכתבה כחלק מהפולמוס סביב הנשים הנוכריות בתקופת שיבת ציון. בניגוד לתפיסה שבספרי עזרא ונחמיה, המגילה מציגה את הנישואים עם אישה נוכרית כדבר חיובי. /למידע מלא...